היי בנות יש לי דילמה ואני ככה קרובה מלקום וללכת כי נמאס לי . יש לנו 2 ילדים בעלי כשהכל בסדר באמת בעל טוב עד ש.. יש לו פתיל מאוד קצת ולפעמים מתעצבן סתם אבל אז לוקח זאת לקיצון פעם לא הייתי עונה אבל היום אחרי שנים זה הכי למצב שהוא מדבר אליי לא יפה , ועל כלום על דברים שהוא חושב שהוא צודק בהם ולפעמים אני בהלם מאיך שמתעצבן . עכשיו אסביר הוא מגיע למצב שיכול לקחת לי את המפתחות של האוטו , לגרום לי לא לשלוח לגן את הילד , או לא לתת לי כסף לשלם לגן . נגיד היה לי תור למספרה והוא קבע לי שאני לא הולכת מחר להסתפר וכל זה כי רוצה שאשאר זאת שתגיד לו אתה צודק , או לא יענה לו או פשוט אסתום את הפה . כיום הוא זה שמפרנס כי באמת שאני עם הילדים כל הזמן וסביב הבית ומרגיש לי שהוא ״מחזיק״ אותי ויש לו כוח עליי כי כל פעם אומר זה הכסף שלי ואני יחליט מה לעשות ואם לא אתנהג כמו שהוא רוצה אז ישר משתמש בקלף הזה . העניין שזה כל יומיים שלושה קורה על משהו אחר ואני לא אחת שתלך על ביצים בבית שלה וגם לי לפעמים יש מצבי רוח וגם אני עייפה לפעמים והגעתי למצב שבשביל שקט בבית אני צריכה לכבד ולפעול לפי איך שהוא רוצה מה לעשות ? מה נכון ? אני כבר ממש בקצה

שלום בנות אני בהריון ראשון בת 24 שבוע 32+3. מאז גיל ההתבגרות אני לא בקשר טוב עם אמא שלי, קשר שידע הרבה עליות ובעיקר ירידות וככל שהזמן עובר אני מרגישה שנכראה בחיים לא יהיה בקשר טוב ושזה בסדר העיקר לכבד אותה עד כמה שאני יכולה ובהשתדלות שלי. היום יצא מצב שכתבתי לה כל מה שאני חושבת והיא פשוט בחרה לשפוט אותי ולהגיד את אישה דתייה תלמדי לכבד את ההורים שלך את תביני שאת תהיי אמא וכל פעם שיש לי ויכוח מולה היא משליכה את זה על איך שאני אהיה אמא וזה מפרק אותי כי הדבר שהכי חשוב לי בעולם לתת לילד בע״ה כל מה שלי לא היה חיבוק, אהבה, אוזן קשבת לא בתפלות שלי כל יום והיא פשוט גומרת אותי שהיא רושמת את זה אני כותבת את הפוסט בעיקר לפרוק ולהבין איך להתמודד מולה, כרגע בעלי שמחתי יהיה איתי בכל התקופה של החדר לידה ואחרי החדר לידה כי אני והיא מאוד קשורות ואני הרבה פעמים מרגישה ממנה מה שאני לא הרגשתי מאמא שלי… מצד שני לא בא לי לפגוע בכבודה של אמא שלי ושכולם ידברו על זה במשפחה מה הייתן מציעות לי לעשות?