היי בנות אני רוצה להתחיל תהליך גמילה מטיטולים לילדה שלי שבת שנתיים וחצי.. אשמח לדעת איך התהליך עובד ואיך יודעים שהיא מוכנה ? קניתי לה כבר תחתונים וסיר וישבנון . היא יודעת שהיא עושה פיפי וקקי היא אומרת לי וגם היא כבר יודעת להוריד לבד את הטיטול ואת המכנסיים לבד.. אתמול רציתי להתחיל איתה גמילה כבר אז שמתי לה תחתונים ואמרתי לה שאם יש לה פיפי שתעשה בסיר והיא הצליחה פעמיים לעשות בסיר ופיספסה פעם אחת בריצפה.. ואז בעלי לקח את הילדה עם המשפחה שלו לפארק אתמול לעל האש ואני לא באתי כי לא רציתי לבוא ואז חמותי אמרה לי שלדעתה הילדה עדיין לא מוכנה לגמילה כי היא אמרה שהיא עדיין לא שולטת בפיפי שלה והיא לא יודעת לשלוט בזה לפני שהיא עושה והיא אמרה שהיא עשתה הרבה פעמים על עצמה פיפי בלי לשים לב ושזה היה בפוקס שהיא עשתה בסיר .. אז אמרתי לה בסדר זה תהליך עד שהיא תלמד לשלוט בזה.. והיא אמרה שהיא לא מוכנה עדיין .. מה דעתכם? ושוב אשמח לטיפים ואיך לעשות את התהליך ..

מי שהזריקה אוביטרל מתי היא קיימה יחסים??? באותו יום ולמחרת או יום אחרי ומחרתיים?

שבוע 25+5 אמיתי שחזרו לי הבחילות?

שבוע 38 לא ישנתי כל הלילה נרדמתי לכמה שעות רק בבוקר ואני מרגישה כמו שפעת בגוףאיין לי חום או משהו ברוך ה׳ אבל מרגישה חולה זה תקין? יש עוד משהי שמרגישה ככה?

בבקשה צריכה את העזרה שלכן. קשה לי מאוד כתבתי בעבר סטטוס על זה אבל ממש רע לי בעלי לא היה בעד ההריון הזה ,והסכים לזרום על זה כי ממש שיגעתי אותו ,גם רצינו בן ובסוף זה בת אני כבר בחודש מתקדם ב"ה ומרגיש לי שלא רק שהוא לא מתחבר להריון , לא שואל,לא מתעניין , הוא גם מתייחס אליי זוועה ,קר ,מתעלם, מרוחק , שום מגע ,שום עניין ,שום אינטימיות. כאילו בכעס תמידי עליי ובדיכאון מההריון ומההשלכות העתידיות של זה. אני מרגישה שבורה ,בודדה. בוכה הרבה , עוברת את כל זה לבד ,בלי דאגה , בלי התרגשות , מרגישה כאילו אשמה. זה לא מגיע לי. אני שוקעת בעצב. בבקשה, תעזרו לי עם עצות איך אני יוצאת.מזה