חזרה לעבודה... פריקה בקרוב מאד חוזרת לעבודה אחרי חצי שנה בחופשת לידה. בשבוע האחרון אני לא מפסיקה לבכות מהפחד, חוששת כ"כ מהפרידה הזאת. הנסיכה שלי צמודה אלי, תשעה חודשים בבטן איתי ,תקופה מדהימה שגרמה לי אף פעם לא להרגיש לבד. מהלידה לא נפרדנו ליותר מכמה שעות בודדות. ההריון היתה עבורי חוויה מדהימה, הריון ראשון, מלווה בציפייה והתרגשות. שלא נדבר על הלידה והחיים שאחרי. כשנכנסתי להריון הזה פתחתי מעין אדישות בעבודה, רוב היום הראש היה עסוק בהריון, בציפייה ובהכנות. אני כ"כ נהנת להתעורר איתה בלי לחץ למהר לעבודה ,לשחק, לדבר, להרגיע ולהעשיר אותה. מרגישה שכל יום שאני איתה מבורך. גם לי וגם לה כמובן. פתאום לקראת החזרה לעבודה אני מרגישה ריקנות כזאת, הגעגועים כבר מציפים אותי. הקטנה שלי היא הלב שלי. המחשבות, איך מסתדרים? איך מתפקדים? איך הראש בכלל מתפקד בעבודה כשהלב לא איתי? כ"כ היתי רוצה להשאר איתה אבל המצב הכלכלי לא מאפשר... אני גם יודעת שיום יבוא ובכל מקרה אצטרך לשחרר אותה.. ופתאום שהרגע הזה מתקרב אני חרדה.