פריקה ריגשית קצת... אולי יחפור פה טיפה אבל רוצה לשמוע את דעתכם... יש לי בן זוג 6 שנים כבר היום אני בת 22 אז ככה שהכרנו שהיתי ממש ילדה הוא גדול ממני ב6 שנים. כמעט ואפעם לא הזתדרנו אבל היתה אהבה מטורפת כזאת שממש אם היה משהו לא בסדר הייתי מתעוררות בליחות עם תחושה שיושב לי פיל על החזה והיתי בסוף מגלה שבאמת משהו לא בסדר והיו תקופות ממש קצרות שהיה לנו טוב ואז ריבים פרידה וחוזרים ככה בשנים האחרונות.. בשנה האחרונה הגענו למצב שלי כבר נמאס ממש התנתקנו לתקופה של כמעט 8 חודשים שבתקופה הזאת כבר הכיר מישהי והיו מיועדים להתארס.. שבוע שבועיים בערך לפני האירוסים יצא לנו לדבר ואז להפגש ואז פגישה גררה עוד פגישה וככה בעצם המשכנו לצאת בשושו יש לציין שבתקופה הזאת כן היה מביא אותי להורים אבל אחיות שלו לא הכי היו מתות עליי לא יודעת למה אפעם גם לא יצא לנו ממש לדבר והרבה פעמים היתי מרגישה שמסתיר אותי ועם ארוסתו אני רואה שאחיות שלו עדין בקשר איתה ויודעת שהיו מדברות המון.. מפה לשם ביטל את האירוסים ויצא מצב שחזרנו וגם אז לא סיפר לאף אחד שחזרנו. יש לציין שבכל השנים תמיד דיברנו על הילדים ותמיד אמר כמה הוא רוצה . לאט לאט שאחיות שלו ניסו לשכנע אותו לחזור לארוסתו הוא סיפר להן שחזרנו או לפחות זה מה שאמר לי. ושוב בכל השנים שדיברנו על יחדים לא נקלטתי כבר הינו בטוחים שיש בעית פוריות מפה לשם ביוםהולדת שלו בינואר טסנו לחול ואחרי שבועיים בערך גיליתי שאני בהריון כבר שבוע 6. הוא סיפר לאמא שלו ושוב ככה הוא אמר לי.. לי היה מוזר שאמא שלו לא ניסתה ליצור איתי קשר או להגיד מזל טוב ולא יצא לי לראות אותה בכלל. בכללי הוא אדם קשה קשה מאוד ומלא עצבים זאת אחת הסיבות שהחלטתי שנמאס לי בפרידה הראשונה שלנו ואחרי ההריון חייבת להגיד שהוא באמת נרגע פחות עצבים ראיתי השתדלות מהצד שלו אבל לפעמים לא היה מתחשב במצב שלי שכבר לא כלכך באלי לצאת ומתעצבנת מכל דבר וחסרת סבלנות מפה לשם סופש האחרון היתי בלי מצב רוח רק רציתי שיחזיר אותי לבית וראה שאין לי מצב רוח וניסה לשאול מה קרה ואמרצי לו ששום דבר מיוחד פשוט אין לי מצב רוח וחשק מטורף לבכות ורוצה הביצה כמובן שהגעתי הביתה חיםש תירוץ לפתוח איתי ריב אמרצי לו שאין לי כוח לזה יותר ואמר שאם לי אין כוח אז הוא הרים ידיים ופשוט חסם אותי הייתי בהלם אסל האמת לא התרגשתי פשוט דאגתי למחוק את המזפר שלו מכל מקום שקיים וזהו... חשבתי שמאז שגילה שיהיה לנו ילד הוא השתנה לגמרי אבל מרגישה שאני טועה וכמה שרציתי את ההריון הזה מתחילה להרגיש שזאת היתה טעות לעשות את זה איתו מכל הבחינות מזמן כבר לא מרגישה מאושרת איתו אבל תמיד היה משהו שמחזיר אותי אליו ומושך אותי אליו.. עכשיו כבר שבוע שלא מדברים לא מנסה ליצור איתי קשר וגם אני לא אפחד לא מנסה לקשר בינינו יש לו 4 אחיות אין לי מושג אם הן בכלל יודעות על ההריון או על המצב ובמידה וכן הן צריכות להבין מזה ולדבר איתו לפחוצ אבל פשוט הרגשה שאפחד לא סובל אותי שם ואני בעצמי לא מרגישה בנוח בסביבה שלו... מעניין אם זה החודשים הראשונים של ההריון וכל המצבי רוח או שזאת המציאות שנקלעתי אליה למרות שאין לי שום בעיה לגדל ילד לבד אבל אני יודעת שהוא לא יעשה לי חיים קלים וירצה את הילד אליו...

התעלפות בתחילת ההריון נורמלי? אני בשבוע 10, התעלפתי אחרי מאמץ קצר (הרמתי את הגדולה)... לא קרה לי בהריון הקודם, למישהי זה קורה גם? כדאי ללכת להיבדק? אם כן, זה יכול לחכות למחר?..

לא מצליחה להירדם התעוררתי ב2 לשירותים ומאז רק מחשבות בראש, לא מצליחה לחזור לישון.... מי איתי? מי ערה? מה עושים? מחר עוד יום עמוס בעבודה..

אמבטיה של עגלה כמה זמן תינוק יכול להיות באמבטיה של עגלה ברצף ?

סגרררר !! חנויות לתינוקות יישארו פתוחות? שילב/מוצצים וכו?

היי אני שבוע 36. לפני שבוע בדיוק היו לי צירים סדירים במשך 4 שעות ובבדיקה שגרתית השבוע גיליתי שאני בפתיחה 1.5. יש לי עכשיו צירים לא סדירים ואני ממש לא רוצה ללדת עכשיו!! אני באמת רוצה לחכות קצת מה אפשר לעשות כדי לעכב את הלידה?😰😥😓😓