בעיה יש לי תינוק בן 8 חודשים, ואני מטפלת בו לבדי, אני נשואה אך בעלי לא עוזר בכלום במה שקשור לבית חוץ מלעבוד.. כבר דיברתי איתו על זה והוא הפך פרמיטיבי בדעותיו מסתבר לאחר הנישואין. הבעיה שלי היא כזו, מאחר ואני מטפלת בבני ללא כל עזרה ממנו, אני מותשת פיזית ונפשית, לא זוכרת מתי ישנתי יותר מ3 וחצי שעות רצופות.. לפעמים פשוט בא לי לקפוץ מהחלון ולהסתלק מהעולם הזה אבל אני לא יכולה כי הבן שלי צריך אותי.. חוץ ממני רק אמא שלי יודעת להרגיע אותו לטפל בו ולכן בכל הזדמנות שיש לי אני הולכת אליה כדי לנוח קצת. לאחרונה יצא שבכל שבת הוא רוצה שנלך להורים שלו, ואני בשבת רוצה לנוח ואם בעלי לא נותן לי לנוח אז אני הולכת לאמא שלי שהיא היחידה שיכולה להאכיל ולהרדים אותו. בעלי לא מוכן לוותר על הביקורים בשבת אצל הוריו ודורש שנלך להורים שלו בכל שבת אבל בשבילי זה כמו עוד יום עבודה שצריך להאכיל ולהשגיח שלא יכניס עצמים קטנים מסוכנים מהרפצה.. הוא אומר שאם אני רוצה לנוח הוא יקח אותו אליהם לבד בלעדי, אבל כמו שאני מכירה אותו התינוק יהיה תקוע בעגלה שעות ובעלי יהיה עסוק בטלפון או יישן והחמים שלי בכלל לא מסוגלים פיזית להרים אותו אם הוא יבכה.. בעלי לא מבין אותי.. מה אני עושה?
אמהותאמהות
💬15 תגובות

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביוני 2019 בשעה 17:40
מצב מורכב.. מצד אחד אי אפשר לא לבוא בכלל לחמיך וחמותך, מצד שני בעלך לא עוזר ממש.. אני מציעה שתתני (מלשון תנאי) מול בעלך שהוא לוקח את הילד להוריו רק אם יעסיק אותו כמו שצריך. מפה והלאה כבר לא ידיים שלך. תנוחי ותהני בבית כמה שאת יכולה ותיהי רגועה שבעלך שומר עליו. אי אפשר לשלוט בהכל.. סתם נותנת דוג' - חמותי והדוד של הילד ממש אגרסיבים עם הבן שלי (בן פחות משנה). כשאנחנו באים אליהם לשבת אני פשוט מרפה ומעלימה עין.. אלוקים שומר עליו והוא גם מתחשל ככה. אין מה לעשות. לפעמים צריכים לשחרר...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביוני 2019 בשעה 17:42
וואי כל כך מוכר לפעמים צריך לדעת לשחרר תנסי לתת לחמותך להאכיל אותו כשאת שם וכמובן לטפל בו בשהגחה שלך פעם פעמיים שלושה לאט לאט תצברי ביטחון ויהיה לך יותר קל לשחרר , בסופו של דבר הם אנשים בוגרים הם לא יזרקו אותו על הרצפה או יעשו משהו שיסכן את הנכד . תנסי קצת לשחרר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביוני 2019 בשעה 17:44
הוא צריך להתפשר שבת כן שבת לא ..הרי לא מופיע בכתובה שכל שבת תהיו אצל ההורים שלו ואת תדברי איתו מתוך מצוקה וכאב בעדינות ולא בעצבים ובמריבה ותנסו להתפשר שווה בשווה כי אי אפשר לאכול את כל העוגה שלמה הרי...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביוני 2019 בשעה 17:54
נשמע בעל שטלתן וקשה,אני לא הייתי מוותרת,רוצה ללכת להורים שלך?שילך,את תלכי לאמא שלך שתעזור לך שתוכלי קצת לנוח,מה שאת מתארת זה סוג של דיכאון,גם לי היה את זה,לפעמים הייתי רוצה פשוט לקפוץ מהחלון מרוב תסכול ועצב ואז הייתי מסתכלת על הבן שלי וחוזרת בי,ולי לא היה אפשרות ללכת לאמא ולנוח,ואין לי חמים הם נפטרו,אז תדאגי לעצמך ולילד שלך מותק,כי לפי איך שזה נשמע בעלך לא נותן יד ורק נטל עבורך,תתחילי להציב לו גבולות ולהציב עובדות ,את לא עבד של אף אחד ,את גם צריכה אויר.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך