יחסים עם הבעל אין כל כך השקעה במשחק מקדים... כאילו הוא כן מענג אותי ונותן לי לגמור לפני שהוא נכנס אלי אבל עדיין הוא לא משקיע במשחק המקדים הוא פשוט יישר מגיע לעיקר העיניין וזה קצת מבאס אותי במיוחד שלפני בעלי הייתי במערכת יחסים 3 שנים(שהיה אז הגבר ראשון שלי והוא היה ממש שם דגש על משחק מקדים קודם מנשק איתי בצוואר בגוף מחרמן אותי ואז מגיע לעניינים ומעצבן אותי שבעלי מדלג על זה ואני מתביישת להגיד לו לעשות את זה אני יודעת שזה דפוק בי אבל בגלל שאני שותקת ולא מדברת אני גורמת לסקס להראות אותו הדבר ואני יודעת שאם אני אדבר איתו רוב הסיכויים שהוא ישתנה אבל מתביישת להגיד לו איך מתגברים?😓
אמהותאמהות
💬14 תגובות

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2019 בשעה 21:25
לדעתי את לא צריכה להתבייש מבעלך וחוץ מזה זה גם בשבילו זה מגוון וכיף לו לא פחות מלך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2019 בשעה 21:28
מבינה אותך ממש גם לי זה קורה ואמרתי כבר שאני אוהבת משחק מקדים ובהתחלה היה משחק מקדים רק שלאחרונה זה פסק בהריון אני מרגישה שהוא נגעל ממני לא נוגע בציצי לא מנשק יכול להיות שבגלל השינוי בצבע ואפילו אומר לי להשאיר חולצה אני מבינה מזה שזה בגלל שהוא לא אוהבת לראות את הבטן גדולה הוא נגעל כנראה😢
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2019 בשעה 21:34
צודקת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 ביוני 2019 בשעה 21:36
חנה את צודקת וזה מה שאני מנסה אבל מאד קשה לפעמים באלי פשוט להוציא את המילים מהפה ולהגיד מה באלי אבל אז יש איזו מן חומה שעוצרת מלהגיד...:/ אנונימית8 באסה ממש שהוא לוקח את ההריון ככה כי באמת הגוף משתנה... אמנם אצלי הגוף בסדר ברוך ה׳ אבל הציצים מהלידה נפלוווו רצח וזה גם משפיע על הביטחון שלי מלדבר 😓

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

נולדה הנסיכה:heart_eyes::heart_eyes::heart_eyes: היי כולן... אז אחרי שלא גמרתי לקטר כאן בשבועיים האחרונים שכבד לי וקשה לי ושאני לא רואה את הסוף ושזה ארוך... אז אחרי כל זה הנסיכונת שלי הגיעה שלשום לעולם... שמנמנה ומתוקה במשקל 4.085 ומוציאה ממני כמויות אהבה שלא הכרתי בי... אולי בהמשך אכתוב ארוך יותר את סיפור הלידה אבל יש לי כמה תובנות חשובות- קודם כל כלום לא בידיים שלנו! וזה ממש ממש לא קלישאה... לאלוקים יש את הדרך שהוא בחר לנו ואנחנו פשוט צריכות להתנהל בה... הייתי בטוחה שאהיה עם אפידורל, לא ארגיש צירים, וידאתי עוד לפני הלידה שאין לי שום בעיה לקבל אפידורל אבל מסתבר שאפידורל יכול פתאום לא להשפיע ואז עד פתיחה 9 ועם 3 נסיונות של הפרופסור של המחלקה רק אז הוא השפיע והכאבים הניחו לי... דבר נוסף- הלידה ממש ממש לא נגמרת בלידה... ההתאושדות אחר כך היא לא פחות מאתגרת. ואני אפילו אעיז להגיד שהכאב של התפרים (שיחסית לא תפרו הרבה, רק קרע ברמה 2) הוא יותר כואב מהצירים ומהלידה עוד עניין- תיהיו אגואיסטיות, תחשבו רק על עצמיכן! ואל תרגישו לא נעים להגיד לא למבקרים בלתי רצויים, אל תרגישו לא נעים לטרטר את האחות באמצע הלילה "רק" בגלל שהבייבי לא נצמד טוב לפיטמה. זה הזמן שלכן לחשוב רק על עצמכן וברגע שאת דואגת לעצמך אוטומטית התינוק יקבל כל מה שהוא צריך... מותר לבכות, גם ליד חברה שבאה לבקר או חמות קשוחה... מותר להיות עייפה ובלי כח להניק את התינוק מותר להתקשר לבעל באמצע הלילה רק בשביל להגיד לו שחלמת חלום רע בקיצור מהממות- תודה שהייתן כאן בתקופה המשמעותית בחיי, היה לי כיף. מאחלת בהצלחה לכל אחת מכן בדרך שלה להבאת חיים חדשים לעולם:heart::heart::heart::heart:
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות