הכי לא שופטים, נראה לי שזה די נפוץ... אני גם מנסה ממש להתגבר בדיוק על חרדות מהסוג שתיארת.. הזמן בין הבדיקות ולא לדעת מה קורה ואם הכל בסדר עובר קשה ולאט.. אני שבוע 18 פלוס, שלוש שבועות אחרי סקירה, שבועיים אחרי בדיקה אצל הרופא נשים, הבדיקה הבאה עוד כמעט חודש וההמתנה בינתיים כל כך מחרפנת שאני כבר מתכננת לקפוץ איכשהו לרופא בלי תור השבוע לראות שהכל בסדר. לא משנה כמה פעמים אני אומרת לעצמי להיות אופטימית ושזה לא תלוי בי, זה לא נעלם לגמרי, רק מודחק לפעמים חח אז אל תהיי קשה עם עצמך. מותר לדאוג, כדאי להתנהל כמה שיותר בשגרה ולעשות כמה שיותר דברים שקצת יסיחו את דעתך מהדאגה, והריון תקין שיהיה לנו :)

קודם כל את לא פסיכית ואת עוברת משהו טבעי לגמרי!! אני חושבת שכמעט כולן בלחץ וחרדות בהריון במיוחד בשליש הראשון שהכל עדיין טרי וחדש. עצם העובדה שאנחנו הופכים להורים זאת חרדה אחת גדולה ומתמשכת והדבר היחידי שאנחנו זקוקות לו זאת אמונה וידיעה ששום דבר לא בידיים שלנו ואנחנו רק צריכים לפתוח את ידינו ולקבל באהבה כל מתנה שנשלחת אלינו.

דרך אגב משבוע 12 הסיכוי להפלה או להפסקת דופק פוחתת בהמון אחוזים.. ועוד מעט תתחילי להרגיש תנועות והלחץ ירד

שבוע 12 אחרי שהוא מסתיים לא?או שרק מתחיל?