אני גרה עם בעלי אבל הייתי במצבך איזה 3 חודשים אחרי בלידה, עד שראיתי שזה כל כך פוגע בי ויוצר ריבים בלי בסיס ואז החלטתי לעשות שינוי בראש ונלחמתי בעצמי כמובן שיתפתי את בעלי בתחושות שלי ואמר שאם אני צריכה עזרה מקצועית אז הוא יהיה איתי בכל התהליך, בסופו של דבר עבדתי על עצמי חזה עבר לי כמובן עם העזרה של בעלי. הייתי ממליצה להעזר באיש מקצוע לשחרר טיפה זה נושא דיי מובן ואפילו נפוץ אצל נשים אחרי לידה, הכל משתנה הורמונים והגוף ניהיה לא כמו שהיה לרוב.. אז הביטחון טיפה יורד. אולי תשבי איתו לשיחה?

אצלי הוא אומר שאני משוגעת וחולה ושאקח כדורים קשה שהוא לא עוזר לי לצאת מזה ונותן לי להתמודד לבד

משאני איתו אין לי ביטחון ירד לאפס והוא אחראי לכך אני יפה מאוד הרבה אומרים לי. ובכל זאת אני ככה. אם היה כפתור לצאת ממנו זה חלום שלי

אוי.. לא נעים לשמוע מילים כאלה שתקופה כל כך רגישה, ניסית לשבת איתו לשיחה רגועה? להסביר לו מה עובר עליך ושאת ממש זקוקה לו בזמן הזה?