סיפור הלידה שלי 😖🤗 זה מאחורי!! ילדתי ב 01/06 סופסוף זה הגיע, שבוע 41+2. הגעתי ב- 1 בלילה לאחר שראו האטות בדופק בביקורת. אמרו לי שבשלב הזה כבר אין ברירה ושיילדו אותי בכל מקרה. הרופא בדק אותי פתיחה 2.5, עשה לי סטריפינג (זה כואב 😣) והיתה כבר פתיחה 3. בגלל ההאטות בדופק רצו לתת לי פיטוצין כדי לראות שהעובר עומד בצירים חזקים ויכול לצאת בלידה רגילה, אם לא צריך קיסרי. כששמעתי פיטוצין התחלתי להילחץ כי עם פיטוצין הצירים עוד יותר כואבים מבדרך כלל ולא רציתי לקחת אפידורל. 4:30 הכניסו אותי לחדר לידה, עוד הפעם מוניטור, היו צירים כל 10 דקות. בשלב מסוים המילדת אמרה לי לכי תתקלחי תתארגני ותחזרי עד 6:30 וניתן לך פיטוצין. עשיתי מקלחת חמה, בנתיים הצירים ממשיכים, כל הזמן הזה עומדת עד שהיא רוצה לחבר אותי. ואז היה לי ציר מהסרטים ואחריו כל 3 דק' ציר. היא החליטה בלי פיטוצין (יש!!!) כאבי תופת, הכינה לי את הגז צחוק בהיכון. ואז סביבות 7 בבוקר, התחילו הצירי לחץ. אימצתי לחיכי את הגז צחוק, נותנת לבעלי יד ואומרת לו שאני לא יודעת איך אני אעבור את זה כי הפעם זה ממש כואב. זו לידה שלישית, כולן עם גז צחוק ובלי אפידורל. באמת הלידה הזו היתה הכי ארוכה וכואבת. מה שכן, ברגע שהתחברתי לגז צחוק היה למיילדות שעתיים של סטנד-אפ בחינם חחחחח. גאון מי שהמציא את הגז הזה, חבל שאי אפשר להחזיק כזה בבית. אחרי שעתיים של לחיצות, היא יצאה. העיקר שעבר וניגמר.... עכשיו החיים מתחילים. שיהיו לכולנו לידות קלות כמו של תרנגולות וחיים שלווים, אמן! לפני אפידורל, ממליצה לכן לתת צ'אנס לגז צחוק.

פברואר בע"ה מי איתיי??: )))))))) איך אתן מרגישות? קניתן משהו/סידרתם את החדר? 😍😍😍😍

שאלה🤗 היי אהובות. הריון ראשון שלי אז שאלה מעט מצחיקה מאוסף השאלות... 🙄 אני שבוע 35 + , הייתי אצל הרופאה עקב לחצים בטוסיק בשבוע שעבר והכל נמצא תקין, מוניטור, צוואר ארוך סגור וכו... זה אומר שיש לי עוד הרבה זמן לסחוב או שיש מצב להתפתחות פתאום? מעניין אותי.... 🤷‍♀️

חייבת לפרוק! חמתי!!!! אז תתפלאו- אבל אני מתה על חמתי, היא מדהימה! באמת! ולכן ברגע שעלתה ההצעה לעבור להורים של בעלי הסכמתי... ידעתי שאנחנו בקשרים טובים ויהיה לי ממש טוב. (אנחנו גרים ביחידת דיור מתחת לבית שלהם) גם לכולם היה ברור שאנחנו נכנסים מלמטה ושאף אחד לא יורד/ עולה בלי לשאול לפני. ובזמן האחרון משהו קרה... מרגישה שכל פעם שהיא באה הביתה ולא רואה את האוטו שלי היא מרגישה צורך להתקשר לברר איפה אני, כל יום לפחות 2 שיחות אם לא יותר (כאילו בחיאת?!) ואם לא עונה אז הודעות- הכל בסדר?!?! כל הזמן שואלים אם אנחנו רוצים שיורידו לנו אוכל- זה נחמד והכל אבל כל הפואנטה שעשינו שיפוץ והתקנו מטבח זה בשביל שיהיה לנו עצמאות בהכל. שאף אחד לא ירגיש שהוא ״חזר הביתה״.. מצד אחד אני מאוווווווד מעריכה את ההורים של בעלי והמשפחה שלו מדהימה אני יודעת שכל מה שהם עושים זה מדאגה ואהבה ומצד שני אני מרגישה שזה הולך ויוצא מפרופורציה אתמול אפילו בעלי שלח לה הודעה ״אמא מספיק לשאול אם הכל בסדר (ב1 בלילה) אם משהו לא יהיה בסדר נעדכן אתכם״. והפחד הכי גדול שלי? אחרי הלידה! זאת הנכדה הראשונה משני הצדדים ואני מרגישה שההתלהבות קצת מוגזמת ולא יהיה לי ולבעלי את הספייס השקט והביחד שלנו. מה הייתן עושות? (גם לא רוצה לפגוע בקשר הטוב שלנו אבל זה מתחיל להיות מלחיץ- אני מאוד אוהבת את העצמאות והשקט שלי)

איך מחזקים את הזוגיות בזמן משבר מאמר שלי במגזין את היי אשמח שתקראו את הכתבה שפורסמה במגזין את https://www.facebook.com/590823951300276/posts/1049766615406005/

גלוקוז בשתן היי בנות, שבוע 38. בבדיקת שתן נמצא גלוקוז בשתן, האחות אמרה שזה לא צריך להיות ושאגיע מחר למיון לבדיקת רופא. מישהי חוותה או יןדעת מה זה אומר? קצת בלחץ..