הורמונים? חייבת לשתף ... פה זה המקום לפרוק מבחינתי. אני הרבה עצבנית על בעלי, על כל דבר, על זה שהוא לא מפתיע אותי, לא מתייחס אליי כפי שהייתי מצפה ורוצה, לפעמים נתקע מול הטלוויזיה וזהו. אם אני לא אבקש ממנו גם לא יעזור לי עם הקטן או עם הבית. כאילו אני חייבת להפעיל אותו ולבקש כאילו אין לי מספיק על הראש. ואז אנינחושבת רגע זה רק אני? או שזה באמת מוצדק להיות עצבנית ולא מרוצה? והשיחות איתו לא עוזרות לאורך זמן... והמשפחה שלו בלתי נסבלת לפעמים. הם שונים שנות אור ממני בכמעט הכל. ואת החברים שלו אני לא אוהבת. יותר נכון החברות של החברים שלו. ואז שוב שואלת את עצמי האם זאת אני? לא יודעת מה לעשות...הצילו.