איך להיות רגועה יותר?? מוזר לי לכתוב שאלה כזו כי אני אחת שעבדה עם ילדים ומאוהבת בתינוקות וילדים ויש לי את כל הסבלנות שבעולם.. או לפחות היה לי... יש לי תינוקת מדהימה בת 7 חודשים. מטריפה. מהממת. וצרחנית ברמות אחרות.. יש לי את כל הסבלנות אליה בעולם. אבל לאחרונה התחיל להיות לי קצת קשה.. אני עוברת תקופה קשה בחיים.. המון משברים.. אובדן.. פציעה.. ניסיון אחרי ניסיון אחרי ניסיון בלי הפסקה לרגע כבר 3 שנים. לאחרונה אני מרגישה כבר שנגמרים לי הכוחות. שכחתי לציין שאני מגדלת את הילדה לבד (בעל פצוע קשה בבית חולים עוד מלפני הלידה). אני מטופלת אצל פסיכולוגית והכל טוב.. אני חזקה והכל.. והמשפחה שלי עוזרים לי כמה שאפשר עם הילדה.. אבל עכשיו קרה משבר נוסף במשפחה ואני כבר לא מסוגלת יותר. מאישה מלאת אמונה הפכתי פשוט להיות מלאת כעס על העולם. מה שמפריע לי זה שאם פעם יכלתי להחזיק לבד לילה שלם את הילדה בידיים, עכשיו זה קשה לי. הלילה בשעה 3 פשוט הרגשתי שאני משתגעת מהצרחות (מתחילים שיניים עכשיו). ואני מלאת נקיפות מצפון על זה שהבכי שלה קשה לי. שהיא בוכה אני מנסה להרגיע, מחבקת, עוטפת.. אבל אם פעם יכלתי גם שעות להיות ככה ולהישאר שלווה, עכשיו אני מרגישה ממש עצבים מבפנים ואני שונאת את התחושות האלו. כולם אומרים לי שזה נורמלי שעם כל מה שאני עוברת אני ארגיש תחושות כאלו ושיהיה לי פחות סבלנות באופן כללי..אבל אני שונאת את זה שאני מרגישה עצבים כשזה קשור לנסיכה שלי. גם אם זה רק תחושות ואני חס וחלילה לא עושה כלוםםם. יש למישהי טיפים איך להרגיע את הנפש? איך להישאר שפויה בשביל הילדה המדהימה שלי? כל טיפ יתקבל בברכה.. אעשה הכל כדי להמשיך לשמור על שלוות רוח לפחות סביב הילדה שלי