יש דבר כזה לידה ראשונה לא טראומטית? מכל הסיפורים שיש כאן אני כבר לא יודעת מה לחשוב ... חחחח מצד אחד רוצה לחשוב חיובי, כי זה עניין של מזל וכל אחת ואיך מתפתח לה ... ומצד שני ממש מפחידים אותי. יש כאן מישהי שילדה לידה ראשונה וכאב לה (מן הסתם) אבל לא ״ראתה את אלוהים וחזרה״ כמו שכולם מציגות את זה ? חחחח רוצה להערך בהתאם
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות

תגובות (20)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 במאי 2019 בשעה 09:06
ממליצה לך לחשוב חיובי.. אל תכנסי לדברים האלה .. כמה שפחות ... הרבה השפיע עליי בלידה בגלל דברים שקראתי. הכי חשוב להיות קשובה לגוף לעצמך ולמיילדת ..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 במאי 2019 בשעה 09:08
לי הייתה לידה ארוכה מאוד, אבל לא חוויתי אותה כטראומטית... ושמעתי על נשים שהלידה הראשונה שלהן הייתה מדהימה.. אני אישית לפני הלידה הראשונה וגם הבאות אחריה ממעיטה בקריאה ושמיעה של סיפורי לידה קשים. מרגישה שעושה לי לא טוב...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 במאי 2019 בשעה 09:12
פה קראתי סיפורים ללא ספק מפחידים חחחח אבל מחוויות של חברות שלי אמרו לי שכואב כן אבל יש את נפלאות האפידורל והייתה לכולן לידה די קלה. ממליצה לך לחשוב חיובי ולא לקרוא סיפורי זוועות. אני מתקרבת גם ללידה ראשונה (שבוע 34) ואני מכניסה לעצמי לראש שזה קטן עליי!!! אני חזקה וכולן עוברות את זה- חלשות וקטנות ממני! יכאב נכון אבל יהיה בסדר, זה שווה פשוט הכל! ❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 במאי 2019 בשעה 09:14
כן, יש כזה דבר! כאב לי נורא, אני לא אשקר. דווקא הצירים לא היו נוראיים בכלל, וברגע שהגעתי לפתיחה 5-6 והם כבר התחזקו לקחתי אפידורל ואז החיים ניו תותים. מה שלא התכוננתי אליו זה שיש הפתעות במהלך הלידה: הגעתי לפתיחה עשר די בקלות, ואז הגיע הזמן ללחוץ. לחצתי ולחצתי והתינוקת היתה תקועה בתעלת הלידה ובמקום שהלידה תתקדם הכל פשוט עמד במקום למעלה מ3 שעות. באיזשהו שלב כבר הלחיצות כאבו לי כי הראש של התינוקת פשוט עמד בפתח של הנרתיק וסירב לצאת. הרופאה נכנסה ואמרה לי מאמי יש ירידות בדופק זה כבר מצב מסוכן לתינוקת, אם היא לא תצא תוך 10 דקות אצטרך לעשות לך וואקום. עכשיו וואקום זה אמנם כאבים והתאוששות קשה יותר. אבל הייתי בכזה ייאוש שכבר לא היה לי כח! קרוב ל4 שעות אני לוחצת ולוחצת ובוכה ומזיעה ואם וואקום זה מה שצריך אין ברירה, העיקר שהתינוקת תהיה בריאה ושלמה ותצא כבר כי אני לא מסוגלת עוד. אבלללל בשלב הזה המיילדת הנפלאה שלי תפסה פיקוד ואמרה "את גיבורה ועם עוד קצת מאמץ אחרון תוך 10 דקות אנחנו מוציאות אותה החוצה בלי וואקום, את שומעת אותי?" היא החזיקה רגל אחת שלי, אמא שלי מחזיקה את השנייה בעלי שם לי רטיות קרות על המצח והחזיק לי את הראש ואני דחפתי את נשמתי. זה לקח חצי שעה אבל בסוף היא יצאה. וזה היה אושר גדול. לא עשו וואקום ואפילו חתך קטן! זו לידה ראשונה ולא היה לי אפילו תפר אחד!! מדהים! אמנם השעות של הלחיצות היו קשות מאוד אבל רוב הלידה עברה באמת באמת בטוב! ממש לא ראיתי את אלוהים וחזרתי. תאמיני שיהיה טוב, ותתפללי. מקווה בשביל שתהיה לך חווייית לידה טובה, מבטיחה לך שיש כזה דבר.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

התלבטות קשה בקשר לגן הבן שלי נכנס היום פעם ראשונה בגיל שנה לגן. נשארנו לשעה הסתגלות בינתיים ומחר נישאר יותר. בעלי היה בגן הזה בתור ילד וגם האחים שלו, ההורעם של בעלי סומכים עליה בעיניים עצומות והם טוענים שהיא ממש גננת בשליחות. כשהגענו לגן בפעם הראשונה התלהבנו למרות דברים קטנים כמו למשל שאין מצלמות גם לא במעגל סגור ואין קוד בכניסה, כדי לפתוח צריך לצלצל בפעמון שיבואו לפתוח. הגן יחסית רחוק ויקר יותר ובכל זאת רשמנו אותו כי באמת אהבנו את הרעיון. היום כשהוא נכנס לקבוצה של התינוקות היו שם הגננת של הקבוצה והגננת שהיא המנהלת של כל הגן שהיא בעצם מטיילת בין הקבוצות במהלך היום, ו5 תינוקות לא כולל את הבן שלי. קיבלו אותנו נורא יפה ומנהלת של הגן כל הזמן אמרה שאיזה חמוד הילד והוא כזה מתוק ונישקה אותו וחיבקה אותו, אבל היה נראה לי מוזר שרק הבן שלי הוא כזה חמוד ומתוק וכל השאר לא מקבלים את אותו היחס כי ההורים שלהם לא פה. היה מקרה אחר שבו ילד התחיל לבכות ולא ממש התייחסו אליו וניסיתי לא להתערב בשביל לראות איך יגיבו בלי זאגיד משהו, אחרי כמה דקות שהילד בכה פשוט שאלץי את הגננת אם אני יכולה להרים אותו אז היא קמה ואמרה שהוא פשוט רעב והושיבה אותו בכיסא אוכל ושלחה את הגננת השניה להכין לו משהו לאכול ובזמן הזה עג שהאוכל היה מוכן הוא ישב בכיסא אוכל ובכה. בהזדמנות אחרת הבן שלי שיחק עם ילד שם ונגע לו בפנים והילד התחיל לבכות וזוב לא רציתי להתערב כדי לראות איך יגיבו ולא ממש הגיבו, אמרתי לגננת שכל הזמן הזה ישבה לידי ודיברה איתי שהבן שלי קצת אגרסיבי ואולי יתעדן עם הזמן אבל חבל על הילד השני שבוכה, היא אמרה שאין מה לעשות עם זה לפעמים וזהו. אני לא יודעת אם בשעה אפשר להחליט בעיקר לאור זה שבעלי היה אצלה 3 שנים וגם אחים שלו, ונלך מחר ונהיה יותר חכמים אבל מה אתן הייתן עושות? סליחה שארוך כל כך
אמהותאמהות
💬11 תגובות