בנות תעזרו🙏🏼 בנות ילדתי ב1.1 , דיממתי מאז בערך 3 וחצי שבועות ואז זה הפסיק לי לכמעט 5 ימים. בעלי ואני קיימנו יחסים בזמן הזה, טיפה כאב לי בתפרים אבל לא הרגשתי כאב מסוים. יום אחרי זה היה לי כאב בטן ממש חזק , ועכשיו אני מדממת שוב ברמה שאני עושה פיפי מלא בדם! ,עומדת במקלחת ומטפטפת דם.. 😥 יש לי תור לרופאת נשים רק ב17.2 יכול להיות שגרמתי לעצמי נזק?

הרגשה רעה הגיוני שבשבוע 37 אני מרגישה כמו בטרימסטר הראשון?? תשישות, בחילות....בקושי מצליחה להזיז את עצמי....

הייתן לוקחות לרופאה ? בגלל המצב בן 7 חודשים התינוקיי כבר מהיום של הבחירות משתעללל ממש הרבה היינו כבר 3 פעמים אצל הרופאה. 2 לרופאה הרגילה ועוד אחת לחןןת דעת. נוספת שראתה שיש גם דלקת באוזן. מאז הכל בסדר ברןך השם אבל שוב חזר לכהשתעל ועכשיו כל הלילה מחרחר ממש חזק כמו נהג משאית שוהוה בריא. מצד אחד אמרו לי השיעול זה כי האף סתום. (אני לא רואה שום נזלת ) ממש מוזר לי לא יודעת.. כן נותנת טיפות תרסיס מי מלח אנלהציה מה שצריך. לא משתפר לא בא לי לחזןר כדי שיגידן לי שיעול לוקח זמן עד שעןבר. ניסתי בצל ניסתי מי אגסים. פחות עזר. וגם הוא נודניק בימים האחרנים בקושי מסיים לי ארוחות או ששינים מציק לו או שחוסר תאבון.

ליקציק ובייביזים מותר לשלב?

מישהי התחסנה בשבועות הראשונים של ההריון ?

היי בנות, אני גרה עם ההורים שלי סבתא שלי ואחי, אנחנו 7 אנשים בבית יחד עם תינוקי בן 3 חודשים. אם כל כמה שהם עזרו לי בהתחלה לאחר הלידה והכל ועם כל הכבוד לניסיון והידע שלהם בגידול ילדים אני פשוט מתחרפנת. זה התחיל מהגזים שהם אמרו שכל הדהרים הטבעיים לא עוזרים והכל חרטא (בהתחלה בכלל התכחשו שיש דבר כזה גזים כי אף אחד מהילדים אף פעם לא סבל מזה) ויצא שחודש וחצי סתם סבל, ברגע שהתחלתי לתת ביו גאיה קיבלתי ילד אחר פיתאום. כל דבר או גישה שאני מנסה לעשות הם מזלזלים ואומרים שהכל שטויות, אני לא מצליחה להנחיל הרגלי שינה כמו שצריך או לפי כל מיני שיטות כי הם לא חושבים שזה נכון ושהכל שטויות. לקחתי הרצאת שינה והם רק ירדו אלי שמי שהעבירה את ההרצאה סתם מצאה דרך להוציא כספים ובכללי גרמו לי להרגיש כמו טיפשה למרות שההרצאה נתנה לי המון ידע אבל הם רק יורדים אלי שאני תמימה או משו. כל כך מרגיז אותי שהם לא מצליחים לצאת מהתבנית שהתרגלו אלייה וכל גישה קצת שונה שאני מנסה הם מבטלים מיד. אין לי אפשרות לצערי לעבור כרגע, אני תמיד נקרעת בין מה שהם אומרים לבין בעלי (שנגיד עם הביו גאיה עוד מההתחלנ טען שצריך לתת והן הפחידו אותי שיכול רק להחמיר וכאלה ולכן נמנעתי). הם מערערים לי לגמרי את הביטחון העצמי גם כשאני מקבלת הוכחה לכך שהאינטואיציה שלי הייתה נכונה הם עדיין מערערים אותי ואני לא יודעת מה לעשות כבר. ניסיתי לדבר איתם ולהסביר אבל הם מקובעים מידי ולא משחררים ורק כל הזמן אומרים שהם יודעים מה אומרים ושאני צריכה להקשיב להם יותר. אני כל כך מתוסכלת ומרגישה אמא גרועה בגלל זה. מנסה לעשות את הדבר הכי טוב בשביל הבן שלי ומרגישה רק שהולכת לאיבוד בין כל הדיבורים והוא זה שניפגע בסופו של דבר :/