מאז הלידה אני מענה את עצמי בגלל שלקחתי זירוז בגלל שחוששת שזה מזיק לעובר והייתי שלושה ימים בזירוזים ומאז עברו 8 חודשים ואני כל פעם דואגת לתינוק וחוששת שהזירוז השפיע עליו במששהוא. אני מרגישה אשמה שלקחתי ולא ביקשתי מיד ניתוח שהיה מקל עליי . סבלתי שלושה ימים והייתי תחת הרחים של הצוות לא ידעתי להתעקש ולהגיד לא רוצה יותר זירוז. איך להמשיך בלי כל נקיפת המצפון הזאת

מה אתן אומרות אם יש לי טרמפולינה של טייני לאב אז נדנדה זה מיותר?

יש לי קטע ששלפעמים קשה לי לפתוח בפני בעלי נושאים ואז אני שומרת בבטן יצא שהיום נשארתי אחרי שבת לישון אצל ההורים עם הקטנה והוא חזר הביתה ושלחתי לו הודעה עם דברים שמפריעים לי ורשמתי לו שהיה לי קשה לפתוח את זה בפנים כי לפעמים זה לא יוצא כמו שאני רוצה או שלפעמים הוא עונה לי בשתיקה וזה מותיר אותי עוד יותר אבודה בסיטואציה . בכל אופן הוא הקליד מלא מלא זמן וכשנכנסתי לראות אם שלח הודעה הוא מחק אותה עכשיו הוא מחובר ולא מקליד 😳

כמו מה זה נראה לכן?

שבוע 16 הגיוני שיום אחד נכנסת לגינס ויום אחד ממש לא ?

בנות בלונדיניות שיער שטני כזה ושלבעלן שיער שחור עם קצת לבן( לבן מגנטיקה לא מהזדקנות) , איזה צבע שיער יצא לילד? 😂