קטע מוזר.. שמתי לב היום.. צירוף מקרים?? אחרי כמה ימים של "כאבי מחזור" קלים לסירוגין בשבוע 11+2 היום שמתי לב שכבר חא היה.. שכשאכלתי בבוקר קצת שוקולד הרגשתי את הכיווץ הזה... ועכשיו אכלתי קודם קצת נוטלה ושוב אחרי שאכלתי הרגשתי כיווץ לכמה שניות... צירוף מקרים או תגובה ??

אין חשק.. שבוע 38 וכבר דיי הרבה זמן אין לי שום חשק מיני או משיכה לבעלי.. בכללי הגוף מפריש מה שהוא מפריש ואני מנסה להרגיש טוב עם עצמי.. אז במיוחד איתו עשה איתי אתמול שיחה שהוא מפחד שדברים יתקררו וצחק שהוא כבר שכח איך ומה עושים.. הןא לא בא אליי בבקורת או משהו אבל כואב לי שהוא מרגיש ככה.. בפעם האחרונה שניסינו זה לא ממש הצליח, הרגשתי מסורבל ולא היה כיף ופשוט הייתי צריכה לעצוראת זה. מרגישה שרוב ההריון אני בתירוצים כלפיו למרות שהוא מתנהג ממש בהתחשבות כלפיי המצב וכלפיי.. מתוסכלת ממש :(

תדריכו אותיייי🥺 אני שבוע תחילת 37 הריון ראשון מרגישה המון לחצים למטה דקירות בנרתיק מתיחות במפשעה וכאבים כמו מחזור הבנתי שיש דבר כזה צירונים והבנתי שיש מצב שזה צירים אמיתיים ( לא צירי לידה) שמעתי על אלף סיפורים שיש בנות שלא ידעו שהן בפתיחה והיו בפתיחה ושיש כאלה שהיו להן צירים ללא פתיחה וסחבו ככה בבית שבועות יש מלא דוגמאות! אוקיי יופיי השאלה שלי מתי אני יודעת שמה שאני מרגישה זה תקין וזה חלק מהתופעות של אותו שבוע .. ומתי אני אמורה להבין שזה יכול להיות התחלת לידה ? מבחינת כל סבל אני מסוגלת לסבול בשקט בגלל זה אני מפחדת שאני אולי שאננה מדיי לא רוצה לסכן את העובר😳

אסותא אשדוד או ברזילי ??? אשמח לפירוט☺️

רחוקים וסגורים כותבת כי רוצה לפרוק ולהיתנקות מרגישה שאני קצת במקום עמוס אני ובעלי הורים לילד מתוק בן 7 חודשים בעלי עובד וחוזר נורא מאוחר ואני רוב מנסה להעביר לבד. לפעמים מגיע בשעה שמונה וחצי נכנס שהוא גמור מראה את כל החיבה לילד והאהבה הולך להיתקלח אוכל קצת והולך לישון כי מחר יש עוד יום עמוס הוא משתף אותי שקשה לו והאמת שאני באמת מבינה שהוא עמוס אתמול דיבר במשך שעה עם חבר בטלפון זה הזמן היחיד שיש לו להיתאוורר ניסיתי לשכנע את עצמי אבל הדמעות עלו לי כי בקושי יש לי רגע לעצמי במהלך היום ואני כל כך צריכה תשומת לב יחס חיבה אהבה. ולפעמים מנסה להגיד לו באמת בעדינות שחסר לי חברה תשומת לב שאני לבד הוא לא אלוף במילים וקשה לו להביע ואנחנו גם דתיים אז שומרים טהרת המשפחה ואני מקבלת כמעט 0כל שבועיים אז כמעט תמיד אסורים. ובכל פעם שמנסה להסביר יותר מה חסר לי מה מפריע לי מה אני צריכה יותר אני מקבלת ממנו נורא היתגוננות כי הוא עמוס וקשה לו ואיך את מסוגלת לדרוש אחרי שאת רואה מתי אני בא. אבל קשה לי רק אימהות שבבית כל כך הרבה יבינו את התחושה אני מנסה לצאת עם העגלה לסיבוב אבל כלום לא עוזר לי מרגישה חנוקה לא ראיתי חברות כבר כמעט שנה לא יוצאת לא יכולה ללכת לשום מקום כי הוא יונק באופן מלא ולא מוכן לקחת בשום אופן בקבוק וכי באמת עם שיגרה כזו עמוסה של בעלי בוחרת אני לוותר על השיגרה שלי אבל כנראה שויתרתי יותר מידי על עצמי. בימים האחרונים אין לי כוח לעשות שום דבר בבית אין לי מצב רוח מרגישה ניסחבת אחרי עצמי וכמה שמנסה להבין אותו תמיד שאעלה קושי ארגיש שיש תחרות למי יותר קשה והוא לא מקבל ורק מתרחק כי הוא עמוס וכבר לא יודעת איך לגשת אליו. אבל הבדידות קשה לי יותר מהכל

היי בנות שאלה- הייתי היום בסקירה מוקדמת לא הייתי מרוצה מהרופא , ישלי אפשרות ללכת לעוד סקירה אצל רופא אחר??? ואני רוצה המלצות בבקשה