פורקת אני בהריון ראשון וציפיתי מהסביבה הקרובה שלי שקצת יותר יהיו סביבי וידאגו לי בהריון ושאני אוכל קצת להתפנק בתשעה חודשים האלו (לקח לי שנה וחצי להיקלט) ובפועל זה לא קורה. אני נוטה תמיד להיות ״גיבורה״ ולא להטריח אף אחד עבורי ולהיפך מנסה תמיד לעזור ולדאוג לכולם, אבל זה קצת מבאס החוסר יחס. אני יודעת שזה פתאטי ואגואיסטי מצדי ואני צריכה להודות שברוך השם הכל תקין וזה מה שחשוב אבל לפעמים התחושת לבד קצת מבאסת אותי. מישהי מזדהה?