העמסת סוכר אתמול עשיתי את הבדיקה של ה50 גרם, קודם כל הבדיקה הייתה ממש סבבה! הוספתי חצי לימון וממש טעם של לימונדה, טעים מאוד! התוצאות ב"ה הכל תקין.. אבל, מאז הבדיקה ועד הרגע הזה יש לי סחרחורות ובחילות, בא והולך.. יש משהו שאפשר לעשות? לא מצליחה כל כך לתפקד..

חייבת לפרוק כפי שידוע היום יום האישה ובן הזוג שלי לא בירך אותי חיכיתי עד הערב שיתקשר או לפחות יכתוב אבל כלום, אז כתבתי בעצמי שזה פשוט מגעיל שאפילו לא בירך אותי אני בהריון עם בת אז מבחינתי זה לא לברך את שתינו ממש התעצבנתי עליו וצעקתי ובכיתי כי הוא מרגיש ממש אטום בקושי ביום הולדת בירך , אחרי שדיברנו הוא הבין והתנצל אבל זו פעם אחרונה שאני אתעצבן או אתבאס אני לא רוצה את זה בזמן ההריון.. בכול אופן האם עצבים בהריוןזה מסוכן ומזיק? ומה דעתכן על מה שכתבתי..

היי בנות ילדתי לפני 17 ימים ורשום לי ב19 צריכה לקבל מענק לידה מביטוח לאומי השאלה היא האם המענק זה הכסף של חופשת הלידה של השלושה חודשים שמגיע לי מהעבודה או שזה לא קשור לזה כי עם כן הגזימו למה ככה נמוך???? ?🤷🏻‍♀️

היום קרה לי דבר מוזר. הפגשתי עם חברות מהצבא, לא נפגשנו מלא זמן! היא התרגשתי וחיכיתי, גם לראות את הילדים שלהן וגם אותן! תמיד הפגישות שלנו מלאות בכיף צחוק ונוסטלגיה. אבל פעם זה היה ממש שונה! הנושא העיקרי היה כמובן ילדים, שממש אין לי בעיה עם זה אבל מאיזושהי סיבה פתאום זה הלחיץ אותי נורא! אני בהריון ראשון. אחת מהן עם 2 ילדים צמודים קטנים והשניה עם ילדה אחת ובהריון שני. יש לי נסיון עם ילדים, אני נמצאת מלא אצל אחותי ועם אחיינים שלי, כל הסביבה שלי עם ילדים, הכי חיה ונושמת את זה ויודעת שלא תמיד זה כיף ופשוט. ושוב, מאיזושהי סיבה נראה לי נתקפתי חדרה. הן דיברו ודיברו ולא מצאתי את עצמי. כל כך הרבה מידע שצריך לעבד, כל כך הרבה דברים שאני הולכת לעבור, שפתאום נלחצתי. הרגשתי כאילו בראש שלי אני מדמיינת את החיים שלי בצורה אחת, ושבמציאות הם הולכים להראות אחרת לגמרי. וזה קצת גדול עלי. אני לא חיה בסרט, יודעת שגידול ילדים זה עבודה 24/7 זה לא תמיד קל, ויש רגעי משבר. אבל בכל זאת, תמיד דמיינתי את הכל טוב, נורא מאמינה בגישה שמגיעים לכל דבר ואם ההורים רגועים אז הכל בשליטה. ובום! מגיעה הביתה ומרגישה במקום כיף אחרי שנפגשנו, כובד. עומס בלב. קושי לנשום, לצחוק. ואני מתפרקת בבכי. אולי אני לא כזאת מוכנה כמו שחשבתי שאני? אין מילים להסביר את הרגשות שלי כרגע. מבולבלת. מפחדת. כועסת שאני ככה. במיוחד אחרי שחיכינו כל כך הרבה לתור שלנו! במיוחד אחרי שזכינו סוף סוף ליצירת הפאר שלנו, למתנה שלנו. ופתאום אני מפחדת לקראת החיים החדשים.

הגוזל שלי נכנס לגן ממש בקרוב גן שחמתי ברוך השם עובדת שם והלב שלי שקט אבל הוא כבר בן שנתיים מפחדת שההסתגלות תהיה לו קשה. צריכה ללדת ממשש גם בקרוב עוד פחות מחודש אני פתאום מעכלתתת את זה שזה קרוב מתמיד אמאלה. תכף נכנסת לחודש 9 והלב שליייייי דופקקקק ברמות מפחדת בעיקר שהבן שלי ירגיש בחסרוני גם ההסתגלות בגן גם אחות חדשה (שהוא קנאי אליינו ברמות) גם מיטת מעברר שיש לנו לקנוץ לו השבוע😅😅 הרבה דברים חדשים ואני מפחדת שזה יבלבל אותו.

תינוקת בת חודשיים מכניסה ידיים לפה, עושה אגרוף ומכניס ממש את כולו לפה. (לא רעבה) תקין, ידוע, מוכר?