בן שבועיים וחצי אוגל 90 תמ"ל?! הגיוני? הבן שלי אוכל 90 זה לא הרבה??, לפני שבוע נתתי לו 60 וזה לא הספיק לו אז העלתי לו והטא רגוע מזה אבל יכול להיות שעכשיו התחילו לו גזים, כי הוא מתכווץ ומתעוות, מה אפשר לעשות?
אמהותאמהות
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באפריל 2019 בשעה 22:40
הגיוני מאד תתני לפי דרישה 90 בגיל שבועיים וחצי רוב התינוקות אוכלים בקשר לגזים זה הגיל שזה מתחיל אפשר לתת ביוגאיה סימיקול עדיף להתיעץ עם רופא לפני 😊
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באפריל 2019 בשעה 22:42
תודה רבה על המענה המהיר.. נתתי לו ועכשיו הוא ער לי במיטה ואני לא נירדמת מההעושיל כדי שישח בלילה ופחות ביום??
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באפריל 2019 בשעה 22:55
קודם הוא עדיין פיצקי טיפ ממני אליך לחודש הראשון תשני מתי שהוא ישן עכשיו בקשר להתחיל לסדר לו את היום תתחילי מזה שתראי מתי השינה העיקרית שלו ביממה ותנסי למרוח אותה לכייון הערב כמובן לא להשאיר אותו ער אם רוצה לישון כי השינה חשובה לו תקפידי על ארוחות מסודרות כל שלוש שעות תעשי שבבית יהיה אור יום ביום והלילה חושך מוחלט הוא עדיין מאד קטן לכל זה אבל טקס שינה למשל בערך בשעה 7 וחצי מקלחת 8 בקבוק ולהתחיל להרדים אותו וזהו משמונה שהחדר יהיה חשוך ומתי שיקום שהאוכל יהיה לידך מוכן בטרמוס ומחלק מנות וישר בלי לדבר הרבה להאכיל אותו או אם אץ מניקה ישר לתת בלי לדבר שיראה חושך ושקט ואז יבין שלילה לעומת זאת ביום הוא כן ירדם לך כי הוא קטן עדיין אבל שהכל יהיה באור יום ויהיה רעש ככה הוא יתחיל להבין את ההבדל כרגע פחות אבל לאט לאט עם הזמן מאחלת לך בהצלחה בינתיים כמו שאמרתי תשני כשישן
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי6 באפריל 2019 בשעה 22:57
תודה נדמה , עזרת חי מאוד😘

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הריון בזמן הקורונה- פריקה לא דמיינתי ככה את ההריון שלי... בחודש ינואר לפני כל הקורונה החלטנו שאחרי שנה של נישואין אנחנו רוצים ילד... ואז הקורונה קרתה... יצאתי לחלת קורונה במרץ, תקופה מזעזעת! אני זוכרת שכל יום שאלתי את עצמי למה אני לא נכנסת להריון? מה לא בסדר? בדיעבד אני מבינה שלא ידעתי שלהכנס להריון זה לא תמיד ככ פשוט... והיה לי המון זמן לחשוב על זה בבית. היתי בחל״ת ובדיכאון, אני סטודנטית בין היתר אז גם היה לי נורא קשה להתרכז בלימודים. בחודש אפריל החלטתי שאני משחררת מכל זה והיתה לי הרגשה שזה יבוא כשאהיה עסוקה בדברים אחרים. אז התחלתי להתאמן, למדתי המון, קראתי ספרים והשלמתי סדרות. במאי גיליתי שאני בהריון.. השמחה היתה בשמיים! ופחדתי ככ לאבד את ההריון הזה הוא יקר לי נורא. הימים עוברים, החזרה לעבודה לא נראת באופק... ויש ימים שאני ממש מפחדת מהרגע שגם בעלי יהיה מחוסר עבודה. הפחד הזה שחס וחלילה לא יהיה לי לתת לילד את מה שאני רוצה להעניק לו ומה שהוא צריך - משתקת אותי. חוץ מזה, שהישיבה בבית גורמת לי להרגיש לא מועילה... אני עובדת מגיל 16 ומפרנסת את עצמי, בחיים לא לקחתי סתם חופש וישבתי בבית... מהרגע שהשתחררתי התחלתי ללמוד ולעבוד במשרה מלאה, אני לא יודעת מה זה להיות סתם בחופש...קצת קשה לי במחשבה שכל הפרנסה נופלת על בעלי... כרגע אין צפי חזרה לעבודה, החלת שלי אמור להגמר ב31.8, ניסיתי לדבר עם העבודה (הם יודעים שאני בהריון) אבל הם לא נותנים לי תשובה חד משמעית... אני מפחדת להסתמך על ביטוח לאומי ובגדול, אני פשוט מאוכזבת מהתקופה הזאת... אז לא ככה דמיינתי את ההריון שלי.. מצטערת על החפירה! סתם פריקה של תקופה לא ברורה, ומפחידה😔
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות