נשים אחרי לידה.. חייבת לבשוק אם רק אני מרגישה ככה.. מרגיש לי שלכולן ממש כיף בחופשת לידה, מאושרות, שמחות מבלות. אני מאושרת מאוד על האוצר שקיבלתי לפני חודש, אסל חייבת לציין שזה לא נוצץ כמו שחשבתי.. מאוד קשה לי, אני בוכה המון, מרגישה מתוסכלת ומגעילה ולא יכולה לראות את עצמי יותר עם הפיגמות האלה בבית. מרגישה שכל הזמן יש לי ריח של זיעה, התינות בןכה המון וזה פשוט מתסכללל אותייי ואז יוצא מצב שאני בוכה יחד איתה וכואב לי עליה שהיא צריכה לראות אותי ולשמוע אותי במצב הזה.. אני כל הזמן בתקווה שהיא לא מבינה כלום, אבל יש לה מבט כזה לתוך העיניים שלי שזה שורף לי את הלב. אני לא בדיכאון או משהו, אני מאוהבת בילדה שלי ומאושרת שיש לי אותה, אבל פשוט לא נהנת מהתקופה הזאת.. אני לא באמת מספיקה לעשות מלא דברים, כי היא לא הכי מאפשרת לי וכל הסביבה תמיד אומרים איזה כיף לך את בחופשת לידה או מה יכול להיות קשה בלהיות בבית כל היום. בנוסף להכול קשה לקבל את הגוף שהתעוות אמנם נשארתי עם 5 קילו עודף בסך הכול, אבל הצורה של הגוף התעוותה והגינסים עולים עליי אבל יושבים מזעזע והחזה התפנצר! בקיצור, באמת מעניין אותי לדעת אם אני פה בבעיה, או שזה משהו שקורה לעוד נשים
אמהותאמהות
💬17 תגובות👍1 לייקים

תגובות (17)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 במרץ 2019 בשעה 07:41
היי יקירה,קודם כל תהיי רגועה את לא היחידה את אולי אחת ממלא נשים שעוברות את זה. ילדתי את בני הבכור לפני שנתיים וחצי ואחרי הלידה הפכתי לבן אדם אחר,כמו שאת מתארת כל היום עם הפיג’מות המגעילות בבית ונראית כמו סחבה,זו לגמרי אחת התקופות הכי קשות של חיי,הייתי בודדה מאוד ממורמרת ומתוסכלת ללא שום עזרה,אפילו פחדתי להסתכל על עצמי במראה,תוך חודש הורדתי 13 קילו ונשאר 3 קילו עם בטן מדלדלת,אחרי שלושה חודשים תפסתי את עצמי וחזרתי להתאמן,אני רוקדת ומתאמנת מגיל 4 בערך,בחיים לא היה לי צלוליט או שומן בגוף אז תחשבי לאיזה דיכאון נכנסתי,אחרי 10 חודשים אחי נהרג והורדתי עוד במשקל,בקיצור תקופה שהייתי רוצה למחוק,אחרי שנה ושלוש הכנסתי את בני לגן ומאז קיבלתי את חיי בחזרה,אם יש לך אפשרות לבקש עזרה טל תהססי לבקש,לי לא הייתה עזרה,חמתי נפטרה עוד לפני שהספקתי להכיר אותה ואמי הייתה כולה בת 48 בעלת עסק. אני רוצה לעודד אותך ולהגיד לך שזה עובר,אל תישברי,תחייכי ,תצאי מהבית זה יעזור לך.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 במרץ 2019 בשעה 07:43
וואו עברת תקופה נוראיתתת! אני מקווה שאת אחרי זה ומרגישה טוב! תודה על העידוד והשיתוף זה עוזר לדעת שהבעיה היא לא אצלי ושזה משהו לגיטימי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 במרץ 2019 בשעה 07:46
חחח לא יודעת מי סיפר לך את האגדות האלה.... אבל חופשת לידה זה ממש לא חופשה.... ואת ממש לא יכולה לעשות /להספיק הרבה דברים.... רוב היום שלך זה להחליף חיתולים להאכיל להרגיע את התינוק רוב הזמן על הידיים.... והכי חשוב כשהתינוק כבר ישן את ישנה יחד איתו.... מה שכן יש אור בקצה המנהרה.... את רק חודש אחרי, רוב האימהות שיוצאות ומבלות הילדים שלהם כבר מעל גיל חודשיים לפחות.... החודש וחצי חודשיים הראשונים הכי קשים....ושאף אחד לא יספר לך אחרת, כולן עוברות את זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 במרץ 2019 בשעה 07:46
ילדתי לפני חודש אני בדיוק כמוךך אבל זה מרגיש לי דיכאון התקופה הזאת מחכה שיחלוף נימאס לי לבכות להיות בפיג'מה וכל היום להיות כמו פרה עם ציצי בשלוף תיסכולל

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך