התפרקות אף בן אדם ואף ספר לא יכולים להכין אותך לתקופה של אחרי הלידה.. לתקופה של העייפות, הדימום הבלתי פוסק, החוסר תאבון, התסכול וההורמונים. אף אחד לא מכין אותך למרתון בלתי פסוק מול תינוק קטן. לקום כל 3 שעות להאכיל, לפעמים פחות מ3 שעות לפעמים טיפה יותר... להילחם על כל טיפה של אוכל בשביל להיות שקטה עם עצמי שלפחות הוא שבע. להיות מתוסכלת מהבכי שלא ברור לך מה הוא רוצה, לאכול, לישון, גזים?. ובעיקר לא מכינים אותך לבכי שפשוט מתפרץ בכל הזמנות, תחושת בדידות שאת צריכה לעשות המון כי הבעל צריך לפרנס. לתחושה שאין לך דקה לעצמך.. לא ממש מקלחת מפנקת, לא ממש שינה רצופה או עמוקה, לא ממש מראה חיצוני או סימני מתיחה שממש ממש לא מעניינים אותך. התינוק שלי בן שבועיים... מרגישה שעברתי מהפך רגשי ופיזי קיצוניים. אני מקבלת עזרה אבל מרגישה שאני לא לומדת בגלל זה וגם לא נעים לי.. מרגישה שכשאני אהיה לבד עם התינוק שלי אני פשוט לא אסתדר. פחד תמידי מלווה אותי והרגשה של חרדה אינסופית. לא חשבתי שזה יהיה פשוט שלא תטעו, כל הזמן אומרים לי הרבה עברו את זה לפנייך ויעברו אחרייך.. אבל אף אחד לא מכין אותך לקושי הזה. מפחדת לחשוב שהתחושות שלי הן דיכאון אחרי לידה.. או סתם הורמונים משתוללים. אשמח לשמוע אם יש מישהי שמזדהה איתי...