אין לי כוחותתתתתת בן 11 חודשים כבר יומיים שאוכל כפוללל בלילה הולך לישון ב8 עד 2 אוכל 3 בקבוקייייייםםם מלאייייייםם של 180 רני לא עומדת בזה עד שנרדמת הוא מתעורררר קשה לי כבר וזה השיאאאאא כמה אפשר למלא תנחלק מנות הזההההה אין לי כוחחח

שבוע 26, עליתי 14 קילו. מישהי היצה במצב של עלייה רצינית והצליחה עד סוף ההריון לשמור על המשקל? אני לא רוצה לעבור את ה20 קילו.

שאלה בנושא טהרה. עברתי גרידה לפני שבועיים עקב הפסקת דופק לעובר. הייתי אצל הרופא ביום חמישי האחרון כדי לבדוק שהרחם נקי לגמרי ואכן הוא נקי מלבד נוזל היריון שהרופאה טענה שהגוף ממוסס לבד. עשיתי הפסקת טהרה לאחר שפסק הדימום מהגרידה(אמורה לטבול ביום שני) אבל הרופאה אומרת שכדאי להיכנס להיריון שוב רק אחרי שהמחזור הראשון ממועד הגרידה יופיע. האם בכל זאת יש טעם לטבול או לחכות למחזור ואז שוב לעשות הפסק?

היוש, מישהי מכירה קמילצ'יק של ד"ר k? ליציאת שיניים לקטני שלי כדי להקל עליו קצת. מורחת לו גם ג'נג'יג'ל אבל לפעמים נראה שממש כואב לו ולא ממש עוזר ומעדיפה דברים טבעיים.

צירים ? כאבי מחזור עם התקשות בבטן וכאבי גב לא חזק מדיי , אבל מגיע מהבוקר לא תזמנתי כי זה לא מגיע כל חמש דק מגיע כל 20 דק פלוס מינוס . בלילה היו המון הפרשות ..

אני ממש מבואסת ועצובה בעלי לא מעריך אותי בכלל אני מרגישה שכל מה שאני אומר לא מזיז אצלו כלום בקופסא הוא לא היה ככה פעם משהו בו השתנה וקשה לי לקבל את זה אני בהריון שני עם תינוקת בת 9 חודשים עובדת פעמים בשבוע עד 5 ועוד 3 פעמים עד 2 לא רואה אותה מבין את הקושי שלי הוא מסיים לעבוד ב2 וחצי כל יום בבית ( אז זה לא טרדות ) אנחנו מתחלקים במטלות ואני הרוב עם הילדה אבל לא משנה מה קורה בכל ריב הוא לא מפסיק לומר כמה אני מעדיפה את המשפחה שלי על פניו וזה כל כך לא נכון ! אני בסך הכל אוזן קשבת שלהם כי הם בתקופה לא פשוטה אני עושה כל מה שהוא רוצה אבל אני כמובן יודעת לעמוד על שלי אני מקלחת ומרדיצה את הילדה לבד כל יום כי הוא לומד בערב עכשיו רבנו כי יש לי חרדת כבישים סבבה אני מתה מפחד מנסיעות ארוכות אמא שלו רוצה שניסע לטבריה לסופש והיא תשלם אני לא מוכנה אני צפחדת מהנסיעה בהריון ועם תינוקת קטנה ( אנחנו מהמרכז ) בלי שום קשר יש לי חברה טובה ממש שמתחתנת בעפולה בנובמבר כבר אמרי שאלד אין לי ברירה ואני חייבת ללכת למרות שגם שם אני מפחדת הוא פשוט יוצא עלי אומר לי שאני לחברה שלי יכולה ואיתם לא אז אמרתי לו שא זה חתונהו אני חייבת אין לי גרירה זה יהיה אחרי שאני טלד וזה יהיה בלי הילדה נכנסנו לריב ושוב התחיל עם זה שאני ככה וככה וככה אמרתי לו שוואלה באלי צפעמים פשוט לא לדבר איתו חודשים ככה פשוט להתעלם ממנו אני סולחת לו כל הזמן הוא לא איזה גבר חרא הוא הוא עוזר ודואג אבל הוא לפנמים עקשן לא מבין ולא מתחשב אמרתי לו שאם היו אומרים לי טיול שאני אהנה בו או האושר של בעלי לא הייתי חושבת פעמים ורואים כמה הוא חושב עלי ואיך אני תמיד במקום האחרון אני פשןט לא יכולה להכיל אותו יותר אני אוהבת אותו אבל כל החוסר רגישות שלו האכפתיות וההכלה שנעלמה מורידה לי ממנו ברמות לא מצליחה לדבר איתו פשוט מרגישה שהוא פשוט ראש בקיר אומר צודק צודקת ולמחרת אותו הדבר