סיפור הלידה שלי היו לי צירים ביום שלישי ודימום הלכתי למיון אמרו לי פתיחה 1.5 ויכול להיות שהדימום מבדיקת פתיחה שעשו לי שיחררו אותי הביתה והצירים גברו ממש למחרת הלכתי למרפאת נשים הרופא אמר לי צוואר רחם סגור אין פתיחה את לא בלידה הלכתי הביתה נפל הפקק בערב הצירים גברו חכתי עד 4 לפנות בוקר והצירים בשמים נסעתי שוב למיון בדיקה פתיחה 3 מכניסים אותי לחדר לידה מבקשת אפידורל והוא לא משפיע הפתיחה מתקדמת בקצב מהיר וככה גם הצירים ורק הרגל רדומה מגיעה לפתיחה 8 כבר לא נושמת מכאבים והרופא מרדים מרחם עליי מוציא לי את האפידורל ועשה לי שוב ביינתים המיים יורדים אני מרגישה את הראש יוצא ומנסה לעשות הכל כדיי שלא תצא כי כואב לי והאפידורל מתחיל טיפה להשפיע והלחץ של הראש עוד יותר צועקת להם הראש בחוץ באו שתיי מילדות מלאכיות ממש הרגיעו אותי נתנו לי 10 דקות לנוח 3 לחיצות והדבר הכי יפה שיכולתי לבקש הגיע לעולם אני לא יודעת אייך עברתי את זה פשוט השגחה פרטית בשעה 12:00 ילדתי תינוקת מהממת במשקל 3.500 בשבוע 39+3 מאחלת לכולן ליידה קלה אמן

"חופשת" לידה-לקוח מהפייסבוק היום באופן רשמי נגמרה לי חופשת הלידה. 105 ימים, 15 שבועות, שלושה וחצי חודשים שבהם המדינה נותנת לי חופש כדי שאוכל לגדל את הילד שלי. לאבא שלו היא לא נתנה אפילו את זה. וזהו. ה"חופשה" נגמרה. יאללה לעבודה. מה עכשיו? מי אמור לגדל אותו? שיסתדר לבד? להכניס אותו למסגרת שלא משנה כמה היא תהיה טובה ומכילה היא לא תצליח לספק לו את הצרכים הכמעט עובריים שלו? ללכת לעבוד ולהעסיק מישהי אחרת שתטפל בו בתשלום? או שאולי להפיל את המשימה על הסבתות כי זה הגיוני שהן יגדלו את הנכדים ויפסיקו לחיות בעצמן? זה הילד שלי, אני יצרתי אותו, אני גידלתי אותו תשעה חודשים בבטן, אני ספקית האוכל הבלעדית שלו. הוא מחייך למשמע הקול של אבא ואמא שלו, הוא נרגע רק בידיים שלנו, הוא סומך עלינו שנמלא את כל צרכיו. ו-105 יום לתוך חייו הוא עדיין לא מוכן ולא צריך להתנתק מאיתנו למשך רוב שעות היום. לפני כמה ימים הזכרתי את זה בתגובה לאיזשהו פוסט וקיבלתי תגובה זועמת מגבר לוחמני "המדינה לא צריכה לממן את הילודה שלך". אז קודם כל, היא כן. הסכומים ששילמתי לביטוח לאומי בעשרים השנים האחרונות יכולים לממן לי חופשת לידה בת כמה שנים. וכעצמאית אני לא אקבל את הכסף הזה בשום הזדמנות אחרת. הוא משולם למדינה כדמי ביטוח אבל לא באמת מבטח אותי. ומעבר לזה, המדינה הזאת מעודדת הנקה באופן אובססיבי. יש יעדי הנקה לאומיים (משרד הבריאות קבע שעד 2020 צריך להגיע ל-97%. תשעים ושבעה אחוזים מהנשים אמורות להניק. כיעד לאומי!), יש חוק שמחייב את חברות תחליפי החלב לכתוב בכל פרסום שלהן שחלב אם עדיף על המוצר שלהן וחס וחלילה לא לטעון שיש משהו שיכול להחליף חלב אם. הצוותים במחלקות היולדות בבתי החולים מחוייבים לעודד הנקה באופן כמעט מיסיונרי. אז משרד הבריאות, לידיעתכם, הדרך הכי טובה לעודד הנקה היא לאפשר לאמא להיות צמודה לתינוק שלה. אני מניקה בערך כל שלוש שעות, במשך כחצי שעה, בזמנים לא קבועים במהלך היום והלילה. מסביב לשעון. זה אומר שאני לא יכולה לעבוד, לא יכולה לקבוע פגישות, לא יכולה להתחייב ללקוחות. ואל תגידו לי תשאבי, זה לא כזה פשוט וגם לא אותו דבר. בהנקה יש רכיב רגשי ולא רק תזונתי. חוץ מזה שאני לא פרה וממש הגיע הזמן שתפסיקו להתייחס אליי כאילו אני כן. תכלס גם לפרה זה ממש לא מגיע. רציתם הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה לפחות? הגעתם למסקנה שזה מספיק חשוב לבריאות עד כדי שהקמתם ועדה לעידוד הנקה וחוקקתם חוקים בנושא? זה חוסך לכם המון כסף על טיפולים רפואיים? אז עשו מה שצריך כדי לאפשר את זה. את הכסף לזה יש, אני שילמתי אותו לביטוח לאומי בעצמי. ומעבר לכסף, יש בישראל ציפייה חברתית כללית מנשים להיות כל יכולות, כמעט בלתי אנושיות, ולהצליח לעשות הכל. תחזרי לעבודה אחרי שלושה וחצי חודשים, תרוצי הביתה למשמרת השניה שלך כאמא, תמשיכי להניק, תמשיכי לקום פעם-פעמיים או עשר בלילה, תפעילי חמ"ל מטפלות וגיבויים למקרי מחלה, תתגברי על אפס שעות השינה, וגם אל תתלונני, זאת תקופה. היא תעבור. (וכשהיא תעבור תעשו עוד ילד נכון? כי אנחנו גם בעניין של עידוד ילודה). דרך אגב, עוד לא חזרת לגזרה? לא כדאי שתמצאי זמן גם להתאמן? אז שומעים? לא מתאים. אני בנאדם סופר יעיל. אני יכולה להצליח לעשות גם וגם. אני מסוגלת טכנית להפוך את החיים שלי למרוץ אינסופי חסר שעות שינה, כיף וזמן איכות זוגי. אני יכולה לחיות כמו רוב האמהות שאני מכירה בניסיון בלתי פוסק להספיק הכל שאיתו מגיעות תחושות פספוס ואשמה אינסופיות - לא מספיק בעסק, לא מספיק עם הילדים, לא מספיק בזוגיות. שום דבר לא מספיק.

אמא איזה בושות חחחח קמתי היום שבוע 40 הגדול בכיינית למות רק אמצע היום וכבר בכיתי 5 פעמים ... הייתי בקופת חולים ומההליכה הקשה לאוטו התפרצתי בבכי באוטו בכי שלא מבייש אף תינוקי על המזל שלי מבוגר בא לשאול אותי משהו וקלט אותי הוא מוציא מילה ואני עוד יותר צורחת מבכי וככל שאני בוכה עולה לי להקיא כבר ולא מצליחה להסביר לו שזה ההורמונים עד שפשוט סגרתי את החלון וברחתי משם חחח

שאלה דחופה בננות💋 רציתי לשאול לגבי החגורה אם מישהי קנתה את זה בעבר??? 🐣אשמח לקבל חוות דעת אני חודש רביעי ואם אתן ממליצות תודה רבה בננות💋

מה ניהיה עם האגיס ???? מידה 5 היה דולף הקקי אז עברנו למידה 6 הכל היה טוב עד עכשיו .. בימים האחרונים כל הקקי בורח שוב 🤮 סיוט.

האם אמא שלכם תהיה או היתה בלידה עם הבעל במה עזרה או יכולה לעזור ? זה הריון ראשון