חייבת לפרוק😢 לא יודעת אם זה ההורמונים שאחרי הלידה.... אבל אני ממש כועסת על בעלי... הוא בחיים לא היה כזה וזה ילד שני שלנו ביחד הראשון הוא היה הבעל הכי אוהב ותומך בעולם ועושה הכל ועוזר בהכל.... עכשיו ילדתי את השני ואני מרגישה שזה לא הגבר שהתחתנתי איתו.... לצערנו הילד עדיין בפגיה (לא נולד פג , זה עוד סיפור ארוך...) . אותי שחררו הביתה ואת הילד השאירו באישפוז. ביומיים הראשונים כשהבכור היה במעון הוא היה בא איתי לפגיה והיינו ביחד. ביום שישי הוא נשאר עם הילד בבית למרות שגם חמותי איתו...אמר שבגלל שיש מסיבת פורים בגן והוא רוצה לקחת אותו ,מסכן הילד לא ראה את ההורים שלו שבוע סבבה קיבלתי הוא צודק... הגעתי ב 9 הביתה אחרי שכל היום הייתי בבית חולים. הבית הפוך , הילד לא יושן, אין מה לאכול.... ומזכירה הוא לא היה לבד. הייתי צריכה לבוא לקלח את הילד להחליף לו בגדים, כי הוא לא יכול לבד הוא צריך שאני אעזור לו......שזה אומר שעדיף לי כבר לעשות הכל לבד.... לפחות הוא חימם לו שניצל לאכול..... היום בבוקר הוא אפילו לא הציע לבוא איתי לבית חולים כאילו זה ברור שאני נוסעת לבד... ושוב הוא לא נשאר לבד עם הילד חמותי התייצבה שם שניה אחרי שיצאתי מהבית.... בבוקר ביקשתי שיסדר את הבגדים שקיפלתי בארון ,בגדים שלו!!! ואמר לי אולי לא יודע אם יהיה לי כוח.... הוא ישן צהריים עם הילד 3 וחצי שעות ואז משחק פלייסטיישן עד 01 בלילה ... 😤😤😤😤 ואז הוא לא מבין למה אני כועסת עליו ובוכה.....