אמא של בעלי אישה חמודה וטובה והכל אבל עם סכיזופרניה והפרעות נפשיות נוספות, היא העבירה את בעלי ושאר הילדים (מאבות שונים) חיים לא קלים, ותמיד אמרתי לבעלי להיות סלחני כלפיה ולהתייחס אליה יפה (גם בתקופות שהוא ממש רצה לנתק איתה קשר לחלוטין), הבעיה איתה היא שתמיד היא צריכה עזרה בהרבה דברים (כספית, עזרה עם ילדים קטנים שיש לה והאבות לא בתמונה, היא מסתבכת בדברים ותמיד צריך לחלץ אותה) ואני תמיד אומרת אין בעיה, איפה שאפשר נעזור עכשיו יש משהו חדש, היא לקחה לפני כמה שנים הלוואה והבנק רוצה לקחת לה את הבית (שבכלל שייך לסבתא שנפטרה), וכמובן שהיא רוצה שאנחנו נשלם לה על החוב, אין לנו סכומים כאלה אז בעלי חושב שאנחנו צריכים לקחת הלוואה ולכסות לה את זה, כדי שהיא ״תחזיר לנו״ כשהיא לא עובדת ואין לה שום הכנסה ואנחנו תומכים בה כספית כל השנים האלה, אם לבנק שאיים שיקח לה את הבית היא לא משלמת איך היא תשלם לנו? איך אני אמורה להגיב? אנחנו עם ילד קטן ואני בהריון ואנחנו משלמים משכנתא והלוואה על רכב ואני לא יכולה להרשות לעצמי כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה ואני לא מבינה באיזה חוצפה דורשים ממני דבר כזה, אני מבינה שהיא אמא שלו אבל יש גבול האם אני מגזימה?

האם עליתן במשקל כשהפסקתן להניק? ואם לא האם שיניתן משהו בתזונה?

קיסרי שלישי, הראשון מתוכנן.. שני חירום.. ועכשיו שוב מתוכנן. בית החולים הציע לקבוע ל38+3, בניתוח הראשון נותחתי ב38+5. יש לבעלי חתונה של חבר הכי טוב שלו באותו יום, וחשבתי על קארמה טובה.. ופשוט לקבוע ל39. בהריון השני ילדתי ב42, בקיסרי חירום.. בגלל האטות וקריעה של הרחם שהתגלתה בדיעבד בניתוח. האחות שקבעה לי את הניתוח לא התלהבה מהרעיון להזיז את הניתוח.. אמרה שמנהל המחלקה בעצמו קבע. אשמח לתובנות.

שבת שלום❤️