שלי בת שבוע וממש קשה לי במיוחד שאני אחרי קיסרי... ואני עוד בבית שלי ולא אצל ההורים אמא שלי באה בלילות לעזור לי אני גם מתוסכלת ועייפה ואין לי כוח תישארי אצל ההורים את צריכה לצבור המון כוח פיזי ונפשי גם לעכל את המצב לוקח זמן והגוף עבר משהו לא פשוט בכלל אל תחמירי עם עצמך ותחשבי שאת אמא עצלנית או לא טובה

אל תדאגי מאמי זה הכי טבעי בעולם בילד ראשון העצמאות שלנו נאבדת אנחנו נהיים כביכול משועבדים לתינוק אין לנו חיים משל עצמנו הכל סובב סביבו ואובדן העצמאות זה כל הקטשי שחווה כל אמא טרייה התחושות שלך הן טבעיות לחלוטין והן חולפות כשמשלימים עם האובדן "ומתרגלים" בסהכ הם האוצרות שלנו אנחנו אוהבים אותם והם זקוקים לנו יותר מכל דבר בעולם רק עכשיו אנחנו לומדים להעריך כל הורה באשר הוא הורה ובפרט את ההורים שלנו. ממליצה לך לחזור לבית שלך ולהחזיר את תחושת הנוחות לך ולבעלך וכמובן להרגיש סוף סוף משפחה אישית ומלוכדת❤

הקושי*

זה קורה את גם בנאדם ואת לא ישנה לא ביןם ולא בלילה הגוף אחרי טראומה את עדיין מדממת והורמונלית בטירוף!! אני 6 שבועות אחרי לידה ורק לפני שבועיים הפסקתי לבכות 4 פעמים ביום ובשבועיים הראשונים הייתי אצל אמא שלי והייתה פעם אחת שהיא לקחה את הילד ללילה ורק העירה אותי להנקות והיא לא הצליחה להעיר אותי כמעט שעה וחצי מרוב שהייתי עייפה והילד מסכן היה רעב בזמן הזה.. אכלתי את עצמי אבל הדברים האלה קורים כי הכל חדש ומפחיד וכל מה שציינתי למעלה... תורידי מהביקורת העצמית הכל טוב