מנסה להתמודד עם הלבד אני כותבת כאן יחסית הרבה על התקופה האחרונה,על הפרידה,על הכל..כל זפת השחורה שיושבת אי שם בתחתית הנשמה שלי.כל כל הרבה דברים שמהדהדים בלב שלי ולא יצא לי להגיד.. כמה אני כועסת,כמה אני פגועה,כמה אני נטושה וכמה אני חלשה אבל באותו הזמן גם חזקה אבל גם אובססיבית ולא יודעת איך להתמודד,כי איך מתמודדים עם העובדה שהיה כאן מישהו כל כך הרבה זמן שהבטיח שנעבור את הכל יחד ואז הוא הולך!?אני לא בוכה כל כך הרבה כמו לפני כמה ימים,אבל מתעוררת לבכי,ונרדמת בבכי...יוצאת להליכות אבל ממשיכה לבכות בדרך,אני באמת רק רוצה חיבוק,אני רק רוצה ליטוף,לא מאף אחד,אני רוצה מימנו ואני מרגישה שאני צריכה את זה,אני צריכה כח,קשה לי כל כך בתקופה הזאת וכל מילה אדישה מימנו שוברת אותי,אני לא יודעת אם הוא רוצה לראות אותי או לא,אבל אני בהחלט רוצה לראות אותו,אז לא דיברנו חוץ מבשלישי אחרי הסקירות מערכות רק כמה הודעות.ובנות אין לי כבר כח