חייבת להוציא פה דברים שכנראה לא ישמעו בסדר אבל אני לא יכולה להעלים את החלק הזה בי הייתי יפייפיה לפני ההריון, באמת לא היו לי תלונות על כלום והיה לי נורא קשה להגיע למקום הזה של הדימוי העצמי וזה לקח לי הרבה מאוד זמן, עכשיו אני בשבוע 26 ואני נראת פשוט מזעזע. לא בהכרח הבטן הבטן זה החלק שהכי פחות מפריע לי, הפרצוף שלי מחוצקן כל הגוף שלי פצעים אני מרגישה שאני משמינה ואני לא מסוגלת כבר, אין לי סביבה תומכת בכלל כי אני בהריון הזה לבד, אין לי בן זוג ואין לי משפחה. אני יושבת עם עצמי וחושבת לעזאזל אני לא אחזור למה שהייתי בכלל וזה רק יהיה גרוע יותר

פורקת!!! נמאס לי מהקרונה!!!! נמאס מהלמידה מרחוק של הילדים!!! בידודים סוגרים ולהיות בבית מהיום הראשון של כל הסיפור הזה. הרמת לימודים של הילדים איכס. הגדול שלי לומד מלא שעות ביום ומגיש עבודות אבל התוכנה של הלימודים שהוא מגיע לא תמיד שולח למורה או שולחים לו עבודות והוא לא רואה אותם. ואז מקבל ציון נמוך כשהוא עוד מנסה להשקיע. נמאס נמאס נמאס

מה עושים נרדמה בלי לעשות גרפס??? תמיד שהיא נרדצת בלי גרפס היא פולטת את החיים

משהו שמקל על צינון ? 😞

מישהי קנתה בסיס לסלקל וסלקל של סייבקס ומרוצה ?

איך אתן מכינות איטריות(לא עם המרק עוף)