פורקת לא יודעת מאיפה להתחיל אני גם לא יודעת איך ומה אני מרגישה אבל מה שכן אני מתמודדת אם הכל לבד וזה כנירא מה שמשפיע על ההריון שלי ועל הכל.. אני לא נשואה וגם לא בזוגיות אומנם הייתי אבל זה ניגמר ולא לצערי אלא ההפך לשמחתי כי אחרי 3 ניסיונות של חידוש זיגויות ובניית משפחה הבנתי שעץ עקום לעולם לא יתיישר! יש לי ילדה מהממת שאני מכורה עליה פשוט מכורה הבכורה שלי מנישואים ראשונים אני גאה בה כל כך וגאה בי שאני האמא של המלכה הזאת היהלום הכי יקר שאני קיבלתי ואקבל בחיים ויש לי עוד נסיך קטן בן שנה וחודשיים והוא בא מזוגיות שבהתחלה הייתה כל כך מהממת אפילו סגרנו אולם ותאריך ויאללה הוא רצה ילד והופ אלוהים שמע אותו ואני גם סמכתי עליו הייתי בטוחה שזה פרק ב שלי וזה לנצח זהו וכשההריון הגיע הוא פשוט ברח 🤷‍♀️ 9 חודשים לא שמעתי ממנו אף לא מילה עברתי הכל לבד את הדיכאון את ההשפלה שאשכרה זרקו אותי בלי להסביר למה ביכלל ואתן בטח שןאלת למה לא עשיתי הפלה אז זהו שממש ממש רציתי (שאלוהים יסלח לי ) אבל כל פעם היה עיכוב אם זה הנה בדיקה חסרה הנה רופא לא בא הנה העבירו יום והנה הגעתי לחודש חמישי אז כבר ויתרתי אבל לא התחברתי להריון רציתי אבל הייתי כל כך מתוסכלת מהמצב שלא ראיתי אף אחד ושום דבר סביבי הדבר היחיד שנתן לי כוח זאת הילדה שלי היא כאילו מרגישה מה עובר עלי ממש במלוא מובן במילה ילדת קסם שלי לא נתנה לי ליפול והחזיקה אותי חזקה ברור שהלילות היו קשים אבל את זה היא לא ראתה כי לא יכולתי לאכזב אותה ולחשוב שהיא כולה בת 5 🤷‍♀️😍 הוא חזר איכשהו לחיים שלי אחרי הברית ואחרי שכבר עברנו את שלב הגזים וגם עברתי דירה והכל לבד בלי משפחה בלי קרובים כי ככה אני מגיל קטן לבד מול כל העולם ואני לא בוכה על זה ההפך זה חיזק אותי אבל לילדה שלי רציתי להראות אחרת רציתי שתיהיה לה משפחה שלמה שהיא תיהיה גאה בי ובמשפחה שלנו אבל לא צלח לי כי גם הפעם הוא ברח בטענה שזה לא הבן שלו ושוב חזר אחרי חצי שנה ממש קצת לפני יום ההודלת של הקטן והפעם הוא הראה סימנים שהוא שם שהוא השתנה והבין מה הוא סוף סוף רוצה האמת ממש פחדתי אבל גם ממש אהבתי ולשאול אותי עכשיו מה בידיוק אהבתי בגבר שלקח אותי כמובן מעליו אני לא יודעת להסביר פשוט אהבתי ואני מרגישה כל כך טיפשית על זה כי זה לא משהו שרציתי להעביר את הילדה שלי ביקש חוויה מתקנת (הריון) כי הוא לא היה איתי במהלך כל ההריון ואני לא רציתי אבל כנירא שאלוהים מקשיב לו יותר ממה שלי 🤦‍♀️וכן הוא שוב פעם עזב אבל הפעם אני פשוט לא יכולתי יותר להיות אדישה קמתי וטבעתי מזונות ברור שישר חשבתי על הפלה כי איך אני אם 3 😱 אבל כאב לי הלב לעשות ומשהו בתוכי פשוט לא רצה להפיל ואני כרגע בחודש כמעט 5 ויש לי עוד נסיכה בדרך אני מפחדת נורא ממש בחיים לא פחדתי ככה איך אני יתמודד אם 3 ילדים לבד בלי עבודה בלי עזרה מהמשפחה כי אין משפחה אני בתהליכי תביעה איתו הוא מתחמק אבל הוא לא יכול להיתחמק כל החיים במיוחד שזה בית משפט אני אופטימית לגבי המזונות אבל אני מפחדת פחד מוות ממה שיהיה הלאה עצלנית אני לא אני עובדת משק בית כל השבוע לא מחסירה כלום מהלבבות שלי אני מכורה עליהם וזה הדבר היחיד שמחזק אותי אבל גם בו זמנית מפחיד מפחדת ליפול ..להיתמוטט נפשית כי פתאום הכל צף לי הילדות הקשה שלי הנישואים הלא מוצלחים שלי הלבד הזה של המשפחה שחסרה מאוד מקנאת בחברות שלי שכל שבת אם משפחה ואם כל האחים אני תמיד חלמתי על מלא ילדים על שולחן שישי מלאאאאאא ומשהו שם התקלקל בדרך לא מחפשת זוגיות כי אני כבר לא מאמינה באף גבר וגם לא פנויה לזה נפשית אני רק