כולם שמחים ואני מתה מבפנים ככ הרבה זמן חיכיתי לילד שני ( אחרי הפלות) יש לי ילד בן 3 וחצי בבית שפשוט שונא אותי וככה אני מרגישה הבוקר הולך לגן חדש ככ קשה עם לי שאני לא מלווה אותו הלב שלי נשבר! לקחתי אותו למפגש היכרות שבוע אחרי קיסרי ( כן עם כל הכאבים בגוף) והיה לי ככ כיף איתו ככה לבד... אבל עכשיו יש תינוק נוסף בבית שזקוק לתשומת לב ואני לא יכולה לתפקד על 2 הילד בסהכ בן שבועיים.. כשהוא רדום אני רק עם הגדול אבל גם זה לא מצליח כי הוא מתרגז מכל דבר,לא מקשיב לשום בקשה שלי אפילו לא עונה לי כשאני קוראת לו הגדול שלי הוא כל עולמי , באמת!!! את כל מה שיש לי אני אתן לו והלב שלי נשבר כשהוא אומר לי שאני לא אמא שלו 😢 ושהואן לא רוצה להתקרב אלי בכלל.. אוף אם הייתי יודעת שככה יהיה לי אני הייתי מחכה עוד קצת הלב שלי נשבר ואין לי אפילו עם מי לדבר על כך..

צריכה קצת תמיכה שלושה חודשים אחרי לידה ונכנסתי להריון. רציתי את זה אבל פחדתי מזה לא מפסיקה לבכות לא יודעת אם זה התרגשות או פחד אני יודעת שכל ילד מביא את המזל שלו ותמיד רציתי צמודים אבל מפחדת כל-כך של נסתדר מבחינה כלכלית

גם אתן מרגישות עצבות לקראת הלידה? כל המתח הזה עושה אותי ממש בדכאון. כאילו בא לי כבר להיות אחרי הלידה ושיעבור קצת זמן ההתאוששות ושהחיים יחזרו למסלולם... עד כדי כך שבינתיים אני מרגישה שאני כבר לא מצליחה לנשום

מאז שהחלפתי לבת שלי נוטרילון ar כי פלטה המוןן עבר ברוך השם הפליטות האוכל מתייבש טוב אבל לפעמים פתאום נחנקת כאילו האוכל עולה ולא יוצא... וזה גורם לה להפסיק נשימה נחנקת לכמה שניות אני לא יודעת אם זה מהנוטרילון ar מה הסיבה?? ממש מפחיד ומלחיץ אותי קרה למישהי?

חייבת לשתף שלא תעברו מה שעברתי ... בהריון עשיתי העמסת סוכר יצא תוצאה גבוהה ולצערי לא הזמנתי ישר תור לרופא סכרת , התחיל להיות לי אבצס בישבן כמובן חשבתי שזה טחורים כי ככה זה הרגיש בהתחלה לא יכלתי ללכת , לזוז , לשכב כל הזמן רק דיממתי מאוד מהפצעים ומלא מוגלה וסבל שלא מאחלת לאף אחד הזמנתי רופא הביתה שיעזור לי ולצערי הוא לא קלט שזה אבצס .... נתן לי אנטיביוטיקה כמובן סתם שתיתי אותה , סבלתי ככה במשך 3 חודשים במצב שכיבה וחסרת אונים שלא יכולה ללכת לשום מקום לטפל 😐 הגעתי לשבוע 40 פלוס , איכשהו הצלחתי להגיע לבית החולים בשכיבה באוטו ועשו לי מלא בדיקות ולקיחת נגעים , והחליטו לעשות לי קיסרי כדי לא לסכן את העובר ואז ישר אחרי הקיסרי עשו לי ניתוח להוצאת האבצס ראיתי לכמה שיניות רק את התינוקת שלי 😔 הייתי בהתאוששות 24 שעות כמובן בנוסף לזה שלתינוקת שלי היו בעיות עם החמצן אחרי הלידה והייתה במעקב והכניסו לה צינור ולא הייתי שם בשבילה ברגעים הראשונים והקשים שהיא עוברת, בכיתי את נשמתי שלא תדעו מזל שבעלי היה שם ב100 אחוז ואני כלכך מעריכה אותו ואז הייתי 13 יום במחלקת יולדות ולא יכולתי לזוז ולטפל בה כמובן ובעלי עשה הכל לבד ואז החליטו להעביר אותי לכירוגייה ואת התינוקת לשחרר עם בעלי ולא אמרו לי כמה זמן אני אהיה שם לא הייתה להם הערכת מצב ואז נשברתי לגמריי להיות בלי התינוקת שלי לזמן לא ידוע נשבר לי הלב בחיים לא בכיתי ככה עברתי את הטיפול והייתי חזקה בשבילה ובשביל לחזור הביתה אל האהובים שלי כמה שיותר מהר אחרי כמה ימים שחררו אותי ואני הייתי הכי שמחה בעולם שום דבר לא מובן מאליו כלכך מעריצה את בעלי שהצליח לטפל בה לבד מהיום שנולדה ותמך בי וחיזק אותי כל פעם ואז הגעתי הביתה היה קשה לטפל בה וברוך השם עכשיו אני 4 חודשים אחרי מטפלת בתינוקת שלי ומאוהבת בה עוד יותר ♥️✋ אז בבקשה בנות אל תזניחו את הסכרת הריון זה מצב מסכן חיים לאמא ולעובר הרופאים אמרו שזה בגלל הסכרת שלא טופלה בזמן וזה היה יכול להגמר אחרת! אז אם אני יכולה למנוע זאת מאחרות אז בבקשה אל תעברו את מה שעברתי ♥️😔

״ אם לא היה את הילדים אז לא היינו ביחד בכלל ״ לא אוהב אותך שאנחנו רבים ואת מעצבנצ אותי מתעלם מדברים אלין היה צריך להכין את הדג לארוחת שישי לא רוצכ להכין שואלים אותו מתכוון לעשות קידוש לא מגיב מתעלם לא מגיב אומר מול הילדים את פשוט מטומטמת אין לך שכל אומר לילדים אמא לא רואה אמא לא שומעת טוב ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד לא מסתדרייםםםםםם משחק אןתה מסכן שכואב לו יושב בחדר לא עושה כלום