???

את מתארת בדיוק מה שקרה לי! עוד בהערכות משקל אצל הרופאה שלי התינוק העלה רק 30 גר' ב-3 שבועות והיא הפנתה למיון מידי (הייתי בשבוע 39). היינו באולטרסאונד והיא אמרה שיש חשד ל-IUGR אבל זה יכול להיות מ-2 סיבות: שליה מזדקנת ולא נותנת לעובר את מה שהוא צריך כדי לגדול ובעצם כך הסביבה ברחם הופכת למסוכנת עבורו והוא יותר בטוח בחוץ. או סיבה שניה שזו הגנטיקה שלו, היא שאלה את בעלי ואותי כמה נולדנו ושנינו נולדנו בערך 2.8קג. אז היא אמרה שלא רואה שום דבר חריג מבחינת זרימת דם מהשיליה לחבל תבור וכו' אז סביר להניח שזה גנטיקה אבל עם זאת, היא לא הייתה ממליצה לעבור את שבוע 40.. אז בעלי ואני החלטנו שאנחנו מחכים לשבוע 40 וכשנגיע לשם נראה מה יהיה כי יכול להיות שהלידה תתפתח מעצמה.. הגענו לשבוע 40, עלינו לבי"ח (מוכנים וארוזים לכל מה שיהיה),נכנסנו לאולטראסאונד ושוב יצא שהמשקל ללא שינוי מהשבוע הקודם והיא המליצה לא לחכות עם זה ולהיכנס לתהליך של לידה.. זה היריון ראשון, אני בחיים לא אקח סיכון במצב כזה שחיכינו לאפרוח 5 שנים! אז התאשפזנו בתחילת שבוע 40.. פתיחה 1.5, מחיקה 80% וצירים לא סדירים.. אני במיון נשים, מתחילים עם פיטוצין למילים את המינון לאט לאט.. במינונים הגבוהים הפיטוצין גורם להאטה הדופק של העובר אז מחליטים לעשות הפסקה ולהמשיך עם פיטוצין שוב מהתחלה.. וכך זה המשיך במשך יום וחצי (עדיין במיון).. אחרי יום וחצי הגעתי לפתיחה המיוחלת של 3 שמקנה לי כניסה לחדר לידה.. ושוב האטות בדופק, הפסקה, ומתחילים מההתחלה.. יום 2, הגענו לפתיחה 5, פוקעים את המים באופן יזום אולי גם זה יזרז את הלידה (היו גם ממש מעט מים אז זה לא עזר במיוחד).. וממשיכה עם פיטוצין, האטות, הפסקה וכו'.. בשלב זה אני כבר גמורה! מבקשת אפידורל. וממשיכה עם פיטוצין, עד שבא גדוד של מיילדות, רופאה, אחיות - קיסרי דחוף, האטות חריגות בדופק אי אפשר לחכות. 10 דקות אחר כך הוא היה בחוץ.. לצערי הייתי מפוצצת האפידורל וטשטוש ולא ראיתי אותו כשהוציאו אותו ממני.. פגשתי אותו רק 3 שעות אחרי כן כשחזרנו לעצמי..

מזל שהיה קיסרי, הוא התחיל להיכנס עקום לתעלה ויש מצב שגם היה נתקע בה וגם חבל הטבור היה כרוך סביב הצוואר שלו כמה פעמים.. בדיעבד, הייתי חוזרת על כל החלטה שלי שוב!

סליחה שיצא קצת ארוך.. אני 5 חודשים אחרי וזו פעם ראשונה שאני כותבת ככה את סיפור הלידה שלי..