מתוסכלת שבוע 26 לקחתי את ההריון מאוד קשה, בהתחלה היו לי הקאות נוראיות, עכשיו כאבי גב וצרבות, עייפה בלי חשר לכלום בעלי ממש כאן בשבילי מתחילת ההריון אין לי מילה אחת רעה להגיד, תמיד מביא, דואג לי להכל, מתחשב, לא רב איתי למרות שאני פקעת עצבים, יודע תמיד לחבק כשאני צריכה.. אין לי הרבה חברות ובכללי ממש קשה לי להסתובב יותר מדי בחוץ, מרגישה קצת בדיכאון וחסרת כוחות לחלוטין הוא עובד מאוד קשה במשך השבוע וגם אני- כולל ימי שישי... השבוע הוא היה עם חברים פעמיים בערב ולא אמרתי מילה, פירגנתי מכל הלב באמת, שיהנה ויבלה השבת קמנו ב13:00 בצהריים, התארגנו והלכנו להורים קצת לארוחת צהריים... עכשיו חזרנו והוא שוב אמר שהוא יוצא עם חברים קצת. זה היום היחיד שלי איתו, ומרגישה כאילו אני משעממת אותו ופשוט הוא מעדיף ומחפש להיות בחוץ.. אז התעצבנתי ואמרתי לו את זה, הוא אומר מה הקשר ובלה בלה בלה הריבים שלנו אף פעם בלי צעקות וכאלה באמת ניסיתי להסביר לו שאני פשוט רוצה להיות איתו כי אין לו זמן באמצע שבוע בקיצור אחרי שהוא לא הבין כבר פשוט לא ניסיתי להסביר, מרגישה שאין לי כוחות להתמודד עם הדברים האלה, הוא ראש בקיר כרגע...