אפידורל שאלה בנות שלקחו אפידורל האם הרגשתן כאב במהלך הלידה? אם לא מה הרגשתן?

#יום_אחד יום אחד, בעוד לא הרבה שנים, נשב בבית. יהיה שקט. יהיה לנו זמן לישון עד מאוחר, לדבר, לריב, לקרוא ספר, לרוץ בפארק. הם לא ישתוללו ויקפצו הם לא יבלגנו את הכריות על הספה הם לא יבקשו אקטימל תות-בננה הם לא יריבו מי קיבל יותר קורנפלקס הם לא יבקשו רשות לצפות בבוב ספוג, הם לא יצחקו צחוק מתגלגל מקיר לקיר. קאט. הם כן ישתוללו ויקפצו בנג'י בדרום אמריקה או יבלגנו כריות באיזה גסט-האוס בהודו אולי הם ישתו שייק תות-בננה בתאילנד אולי יריבו מי קיבל יותר כסף בעבודה. הם ילכו לבד לקולנוע מבלי להתייעץ אתנו איזה סרט כדאי לראות כי הם יבינו הרבה יותר מאתנו, הם יצחקו מקיר לקיר עם החברַה שלהם והחבר'ה. ואנחנו נתגעגע. נתגעגע לרעש ולמריבות ולצחוק ולבכי ולבלגן. נתגעגע לתלתלי הזהב על המיטות, לטיפות הפיפי על האסלה, לקול המתוק שמעיר אותנו באמצע הלילה ואומר: "אני צ-מא!" נתגעגע למישהו שזקוק לנו כמו אוויר לנשימה. קוראים לזה חיים. ואתה יודע מה? המיילים, הווטסאפ ושינה עד מאוחר כבר פחות יעניינו אותנו. נשב ונחכה ונסתכל על הדלת וניזכר איך רק לפני שנייה ומצמוץ הם היו כאן, ואיך חשבנו שזה מעייף לגדל אותם, ומסתבר שמה שבעצם מעייף ומרוקן זה לא לעשות את זה יותר. קאט. בעוד לא המון שנים כל מה שנרצה זה שאחד מהם ייכנס ונוכל לנשנש אותו בחיבוקים ונשיקות כמו פעם. הם ייחלצו מהחיבוק בנימוס וירוצו לסידורים שלהם, כי גם הם יהיו אנשים עסוקים כמונו שממהרים לאור הפלורסנטים. בעוד לא הרבה שנים כל מה שנייחל לו זה מגע של חיים מהילדים והילדות שלהם, קפיצות על הספה, מריבות וויכוחים מי קיבל יותר קורנפלקס, סרטים מצוירים, חול בתוך הנעליים וכתמים על הרצפה הנקייה מדי שלנו. תסתכל על התמונה שלהם ותגיד לי מה חשוב בחיים מה נזכור בסוף, מי נוגע בנו מי מכניס איזה קול של תמימות וצובע לנו את מה שהאפיר מבפנים ומבחוץ 🌸 אז תפסיקו לקטר כמה קשה ומסורבל לכן הילדים כמו עצם בגרון תהנו תהנו תהנו ⁦♥️⁩

מי נותן כדורים לייבוש חלב? הרופא משפחה או הרופא נשים?

אני מעוניינת לעשות מילוי שפתיים אבל לא יודעת לאיפה לפנות ומי עושה ומי טוב.. איך לברר?

אחרי חודש מתפנה סוף סוף לרשום.. סיפור הלידה שלי❤️ משתפת אותנו בסיפור הלידה שלי, ההריון הקודם שלי הסתיים בהפלה לצערי, וזה לא היה ברור בכלל שנזכה להריון נוסף, וב'ה זכינו😍 אחרי שילדתי פעמיים ב41, הייתי בטוחה שיש לי עוד מלא זמן.. יום רביעי, אני בשבוע 39+1 התחילו לי צירים באזור 12, לא סדירים ולא מספיק כואבים, אני נכנסת לנוח, מרגישה שאני אצטרך כוחות בהמשך היום.. בשתיים הילדים חוזרים מהמסגרות ואני מרגישה חסרת סבלנות ולא רגועה, נכנסת להתקלח והכל נרגע, אז חושבת שכנראה לא יקרה היום כלום.. בארבע הצירים חוזרים ומופיעים כל 5-7-10 דקות, הפעם הם יותר חזקים וכואבים, ואני עושה תרגילים, ובין הצירים מנסה עדיין לנוח ולחשוב על הבייבי שאני כ'כ מחכה לו💗. בחמש- מדברת עם חברה שהיא מיילדת, והיא קופצת אלי, היא בודקת אותי ואומרת לי- כל הכבוד!! את בפתיחה 4!! כדאי לצאת.. אנחנו מתרגשים, אמא שלי מגיעה להיות עם הילדים ובעלי ואני מתארגנים ויוצאים בחמש וחצי לבית חולים. אני מבקשת מבעלי לנסוע לאט בגלל הקפיצות והסיבובים בדרך, וממשיכה בתרגילים בדרך.. באמצע הדרך, הצירים נהיו יותר חזקים, בעלי מסתכל עלי בלחץ, ומתחיל לנסוע מהר.. תוך כדי הוא מתקשר לבית חולים שיוציאו כסא גלגלים החוצה- מבין שאני לא במצב לעמוד😉 אנחנו מגיעים, מחכה לנו בחוץ כסא, ומכניסים אותי למיון יולדות. הגענו לשם בשש- בודקים אותי- פתיחה 8!! הם בהלם, איך את ככה רגועה?! שמים עלי מוניטור לשניה רק לראות שיש דופק, ומעלים אותי לחדר לידה. הגענו ב18:25 לחדר לידה, שוב בדיקה - פתיחה 9. המים פוקעים, וישר פתיחה מלאה. אני לוחצת ותוך כדי מרגישה אותו ממש עם היד, מרגישה עם כוחות מדהימים, עוד שניה הוא פה❤️ ב18:45 הוא נולד ואנחנו שומעים את הצלילים המדהימים של הבכי, הוא מונח עלי ואני בוכה ואומרת לי- ברוך הבא ילד מדהים שלי, מצליחה להניק אותו בחדר לידה במשך יותר משעה הוא עלי, לא רוצה לעזוב אותו. בעלי אומר לי- היית מדהימה, זה היה פשוט מטורף, מאיפה הכוחות האלו?! ואני בהיי ממש.. בחרתי אחרי באפס הפרדה והיתה לי חוויה ממש טובה מזה!! תודה לה' על התהליך המדהים, ועל המתנה הגדולה שזכינו לה!!💞💞💞

בנות רבתי עכשיו עם בעלי והתעצבנתי וצרחתי ממש אני פוחדת שלא גרמתי נזק לעובר בבקשה תרגיעו אותי 😰😰😰😰😰😰😰😰😰😰