דיכאון לפני לידה אני באמצע שבוע 35 (אפשר להריח כבר את הסוף) ולפתע אני מרגישה שנחת עלי סוג של חרדה / דיכאון. אני מרגישה פשוט לבד כאילו אני הולכת לרוץ לאיזה חור שחור לגמרי לבדי. אוסיף ואומר שבחודש האחרון אני בשמירת היריון ועל כן אני מרגישה גם לבד (אני בן אדם מאוד חברתי) אבל ימים על גבי ימים לבד בבית מוציאים אותי מדעתי. אני מדמיינת ימים דומים לאלו שאני חווה עכשיו ועוד עם תינוק.. פעם בשבוע אני יוצאת עם חברה לארוחת בוקר ומעסיקה את עצמי מן הסתם רוב היום אבל זה טיפה בים ביחס לכל השעות המתות בהן אני מבלה עם עצמי. בעלי לא מבין כל כך למה קשה לי שהוא מגיע מאוחר וכבר התעייפתי מלנסות להסביר לו שקשה לי ושאני בודדה, הוא מציע לי לצאת עם חברות אבל אני רוצה אותו איתי ואין לי כוח לטרטורים מיותרים. בכל מקרה אני מרגישה עצובה, בודדה ולא יודעת מה אני אעשה עם תינוק כל כך הרבה שעות בבית שאני בקושי מכילה את עצמי בין 4 קירות. החרדות לקראת הלידה וההתמודדות עם תינוק לבד מרגישים לי קשים מנשוא.