שמירת הלשון-לזיכוי הרבים ותישועה הפרטית שלי. *הלכות שמירת הלשון* *הלכות רכילות, כלל ז’, סעיף ב’* אסור רכילות הוא גם על עם הארץ, כיון שהוא בכלל "עמיתך".ומכל מקום לספר על תלמיד חכם יותר חמור מכמה סיבות. א. כי מן הסתם הרכילות היא של שקר, כיון שתלמיד חכם מן הסתם אינו עושה רעה או מגנה לאדם סתם. ב. יש ציווי לכבד תלמידי חכמים ולהידבק בהם, ועל אחת כמה וכמה לא לעורר מריבות עליו, שזה ההיפך מלהידבק בו. ג. כי ייכנס יותר שנאה בלב מי שסיפרו עליו הרכילות, אם שמע שסיפר עליו תלמיד חכם. וייכנס בליבו שנאה עליו. *קטע מספר שמירת הלשון* *חלק שני פרק ז “הזהיר מחטא הלשון, מסייע לבנין הבית העתידי” (1)* אמרו חז"ל (יומא ט:) שהדור של בית שני היה בו תורה ומצוות, וחורבנו היה בגלל לשון הרע. וכתבו הראשונים, שמה כח בעוון להחריב את הבית הראשון, על אחת כמה וכמה שלא יניח לבנות מחדש. וזהו רמז למה שאמרו חז"ל: כל דור שלא נבנה בית המקדש מחדש, כאילו נחרב בימיו. ואם כן על כרחנו אנחנו צריכים להתחזק לתקן החטא הזה. אבל אם נתבונן מי יכול לתקן את החטא הזה, איש שאינו יודע את ההלכות אינו יכול לשמור את הענין מכיון שאינו יודע מה ההלכות. אם כן עיקר התיקון תלוי במי שיודע את ההלכות ונוהג על פיהם ויודע להיזהר.

פעם שנייה שאני כבר לא בהריון. הפסקתי גלולות לפני שבעה חודשים ומנסים חודשיים. עשיתי הכל לפי הספר ואני גם מעדכנת באפליקציה מתי שכבנו וזה תמיד היום הביוץ וגם יומיים לפני ויום אחרי. הייתי גם אצל רופא שראה זקיק בדיוק יומיים לפני ביוץ. כל האחיות שלי נכנסו להריון בשנייה ולכן זה הזוי לי שאצלי זה לא ככה. אני יודעת שזה מעט זמן שאני מנסה, אבל עדיין זה מלחיץ אותי. סתם משתפת.

האם ספרתן שיש לכן תאומים? אשמח לפירוט אם כן ולמה לא לספר אם לא..תודה

מרגישה שמתייאשת מההנקה למרות שממש אוהבת להניק אותה היא פשוט נרדמת אחרי חצי דקה על החזה.. מהבוקר עד הערב רק בוכה מהגזים שיש לה וכשאני שמה אותה להנקה היא פשוט נרדמת לי.. נסתי כבר להחליף לה טיטול ולדגדג אותה אבל כלום היא כמו בלוקק נרדמת לי

חייבת לפרוק קצת.. ילדתי לפני שבוע לידה ראשונה לידה שעבורי הייתה מאוד זוועתית וטראומתית בקיצור - 3 ימים של אשפוז עם צירים שלא הובילו לפתיחה סטריפינג ,בלון 12 שעות ,פקיעת מים ופיטוצין כמעט 12 שעות ואז הגעתי לפתיחה מלאה..4 שעות של לחיצות שלא מתקדמים לכלום ..גילו שהיא במצב רוחבי ועשו קיסרי חירום שלקח שעה וחצי כי איבדתי המון נוזלים ודם ברור שברגע שיצאתי מהניתוח והתאוששתי וראיתי את המלאכית שלי הרגשתי הכי מאושרת שבעולם , אבל מיום ליום מרגישה שעם כל האהבה שלי כלפיה כאילו משהו בתוכי מת.. בעלי בקושי עוזר לי ..אני כל היום איתה לבד וקורסת פשוט קורסת ! היום היה לי יום הולדת ולאף אחד לא היה אכפת אפילו ההורים שלי שכחו מזה מרוב ההתרגשות שיש להם נכדה.. ובעלי אמר מזל טוב וזהו אפילו מתנה קטנה או שעה של תשומת לב לא קיבלתי  .. הלואי שמישהו היה מכין אותי נפשית לקושי הזה

שבוע 17 בדיקת דם חלבון עוברי, צריך להיות בצום?