אין שום סימן🙄😶😥 שבוע 37+1 ואני ממש רוצה ללדת כבר.. אין שום סימן לא צירים לא כלום מרגישה בחודש 6 חח אוף לא משנה מה אני עושה שום דבר לא מבשר שהלידה קרובה 😒 יכול להיות שזה יבןא פתאום בלי סימנים וצירים מדומים?
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בפברואר 2019 בשעה 17:53
ברור...וזה הטוב ביותר.למה לסבול לפני?!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בפברואר 2019 בשעה 17:53
הכל יכול להיות. יש לך עוד קצת זמן.. אל תשברי מעכשיו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בפברואר 2019 בשעה 17:59
ועל זה נאמר יש 9 חודשי לידה והחודש התשיעי מרגיש כמו 9 חודשים! זה החלק הכי מתיש... ההמתנה אבל בסוף בסוף זה קורה וכולם יוצאים 🙏🏻♥️ מקווה שאןטןטו הדברים יתחילו להתפתח, הרבה רוגע, דברים טובים ונעימים, הליכות ולדבר עם הקטן/ה הם מקשיבים😉
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בפברואר 2019 בשעה 18:59
זה עוד לא הזמן ללידה.. אל תביאי את זה על עצמך. כל שבר בזמן שלו. יש לו 40 שבועות להיות ברחם.. הכי טוב והכי בטוח

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פריקה..של אחרי לידה ברוך השם נולדה לי קטנטונת נסיכה לפני כמה ימים. ואני מרגישה מאז עם כל אהבה אליה. כולכך מדוכת קודם כל אני בקושי מצליחנ לפרוק לבעלי את כל מה שאני מרגישה כל הזמן אורחים באים,משפחה משחזרתי הביתה לא היה לנו רגע שקט לבד ובגלל הקורנה הזה גם לצאת למסעדות וקניונים זה לא אופציה מהחשש שחס ושלום אחטוף משהו ואעביר לקטנה. אני כל יום בוכה דמעות רע לי קשה לי.. הדבר השני שלא מוסיף זה שאנמ עדין לא מצליחה לטפל בה כמו שצריך מתקשה להלביש,לקלח בגלל הקיסרי שגם כואב לי מתקשה גם להחזיק ואני מבואסת כי ממש רוצה כבר להיכנס לעניינים ולא מצליחה. וזה ממש מתסכל. בעלי עוזר עם הילדה המון. ואני מרגישה שלפעמים גונב לי תתחושה של האם כי הוא נכנס יותר מהר ממני לענייני הטיפול בה שאני עדין מתקשה. דבר שלישי קשה לי על הכלבוש שלנו שנישאר קצת מאחור.. לסבתא שלי יש יחידת דיור קטנה מאחורי הבית שהיינו גרים שם אבל בגלל הקטנטונת נאלצנו לעבור אליה והכלבוש מהסכנה שהיא לא מחוסנת עדין בלילות יושן ביחידה ובמהלך היום וסבתא שלי כל הזמן גם מפחדת שהוא ייכנס. הוא נכנס לרוב אבל אני מרגישה מזניחה אותו וגם רואים שאין לו מצברוח. אין לי מושג מה לעשות ואם כל זה ברור שיש תחוסר הפרטיות המציק הזה. אני נכנסתי ממש לסוג של דיכאון איך מתמודדים מה עושים?
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות👍1 לייקים
סייעת שהתפטרה - שאלה קצת רגישה הבת שלי בתינוקיה באיזה גן ילדים שיש בו גם קבוצת תינוקות גדולים יותר. שמתי לב בשבוע האחרון שכל הצוות בגן מאוד טעון. באחד הימים עבדתי מהבית ואני רואה את הגינה של הגן מהחלון. ראיתי שאחת הסייעות ממש חסרת סבלנות כלפי הילדים, ואפילו שמה את אחד הילדים לעמוד בצד לבד. לאחר מכן ראיתי שהחליפה אותה סייעת מהתינוקיה (מה שאומר שבאותו הרגע בתינוקיה נשארה סייעת אחת במקום 2). לא רציתי לשאול לגבי זה את הגננת, כדי שלא תדע שאני רואה אותם מהחלון (אני מסתכלת כל עוד אני בבית). לאחר כמה ימים שמתי לב שאני כבר לא רואה בבקרים סייעת שעבדה בקבוצת בוגרים. מישהי מדהימה, עדינה כזאת ומאוד אמהית. עכשיו שלחתי לה הודעה לשאול לשלומה, והיא אמרה לי שהיא התפטרה לפני שבוע. מה שרק הוכיח שהן היו טעונות בגלל שהיה מחסור בעובדות. 1. אני קצת חוששת מסיבת ההתפטרות שלה. יש דרך לשאול בצורה לא חטטנית למה התפטרה? אני אוכלת סרטים שאולי היא ראתה איזה מקרה של אלימות חלילה ולא רצתה להיות חלק מזה. כמובן שיש מצב שסתם היו חילוקי דיעות בינהן, וזה לא קשור. אבל אני ממש מודאגת. חשבתי על זה אחרי שראיתי את המקרה ההוא עם הילד ששמו אותו בצד. 2. אנחנו עוד רגע נכנסים לסגר. אבל עדיין נושא מחסור בעובדות מדאיג אותי. איך אני מעלה את הנושא הזה מולה? מה כדאי להגיד?
אמהותאמהות
💬8 תגובות