אדישות היי, מה נשמע? אני בטוחה שאני לא היחידה שמרגישה ככה אבל נראה לי שהרוב שונות ממני.. שבוע 36 ולא קניתי כלום, לא אירגנתי כלום, אני אפילו לא מודאגת... מאין אדישות כזאת (לא מהסוג הלא איכפתי אלא מחוסר סטרס). ככלל, לא רציתי לקנות עד שבוע מאוחר כי מרגיש לי נכון יותר, אבל הנה... הגעתי עד הלום ועדיין- לא הזמנתי כלום. אני כן יודעת איזו עגלה רוצה (וכן ניסיתי בין השתיים שהתלבטתי), איזה סלקל, איזה מוצצים, בקבוקים.. הכל. רק צריכים פיזית לעשות הזמנה.. איך אני גורמת לעצמי לעשות את זה?! אני מרגישה שאני עמוסה בטירוף (המון לחץ בעבודה, המון אירועים, לימודי תואר שני) ואיכשהו אני דוחה מיום ליום. אני יודעת שכלום לא יקרה גם אם עד ללידה לא יהיה לי פריט (יש מספיק משפחה וחברים שאוכל לקחת מהן לשבוע הראשון ויש לי בעל שיכול ללכת בעתיו לחנויות והוא מבין יותר ממני).. רק למה אני לא עפה על לעשות קניות?! מרגישה קול ומצד שני כאילו משהו בי לא בסדר 😅 וכן, מלא חברות כבר צעקו עליי... רק למה זה לא מזיז אותי?!