אני חושבת שאת צריכה קצת להירגע ולהבין גם אותו אחרי הכל גבר לא יכול להבין אותך מאה אחוז .. אל תהיי רגישה יותר מידיי מבינה את המצב שלך גם אני הייתי ככה בהריון אבל נשמתי עמוק ולא נתתי לזה להשתלט עליי

זה מההריון תסבירי לו את זה שהוא צריך להיות רגיש תנסו לעשות דברים מחברים תיצאו ואת תהי חייבת למתן את ההורמונים שלך ויחסים בסוף תמיד מחברים תשחררו זה עוזר

אמרת כאן אימרה מאוד קשה. . לשנוא את הגבר שאיתו את מביאה ילדים זה קצת קיצוני. ואת עוד מצפה שהוא יהיה רגיש אלייך ? הוא לא מרגיש אהבה ממך , גם ככה היריון זאת תקופה מורכבת . איך הגעת לשנאה ?

כל עוד לא תסבירי לו את ההשלכות של הרגש וההורמונים של ההריון הוא לא יבין אותך לעולם. את כועסת עליו ומראה לו דחייה והבן אדם בתסביך בסופו של דבר. מה ציפית שיאמר לך?! עד שבעלי לא ראה אותי ברצפה מתה מכאבים הוא לא הבין כלום....רק אז אמר לי אני לא ידעתי שאת עוברת ככה סבל. שבי איתו תסבירי לו שאת אוהבת אותו אבל המצב הוא שונה כרגע.. גם אם את נגעלת/ שונאת/ לא יכולה לראות אותו תעשי זאת בעדינות. אני אישית לא מסוגלת לפגוע בבעלי ככה.