בת שלושה וחצי חודש מאתמול בחמש בבוקר כל החלפה עושה קקי,אוכלת נוטירלון...קרה למישהי??

אמא שלו השתכנעתי ועברתי השבוע לגור עם הבןן זוג שלי לתקופה של ניסיון אצלו בדירה שלו עזבתי את הכיר שלי העבודה וכל מה שאני מכירה ופשוט עברתי למקום זר הוא באמת הכי הכי דואג שאני ארגיש בבית והאמת שדי מצליח לו עד היום שאמא שלו הגיעה אליו עם דודה שלו וראתה את הבית מלא בארגזים שעדיין לא הספקתי לפרוק ועיקמה פרצוף ממש הוא אמר לה שעברנו לגור ביחד והיא חייכה חיוך מזוייף ברגע שהוא יצא לקחת את הכלב סיבוב אז קמבלתי שטיפת מוח שאמא שלו שזה ניצול של הרגשות שלו כלפיי שאני יודעת שזה לא הוגן כלפיו ועדיין נשארת גרמה לי חרטה עמוקה שהסכמתי ובאמת מרגישה סוג של נצלנית ממש פגעה בי ממש רוצה לספר לו אבל היא ביקשה שלא וזה ממש מציק לי וכנראה שחושבת שכמו אמא שלו

שאיבה ופוסטינור קראתי שאחרי נטילת פוסטינור צריך לשאוב ולזרוק, שאבתי מצד אחד 150 וזרקתי אך עדיין מרגיש לי שמלא. השאיבה השנייה מאותו צד צריך גם לזרוק? שואבים וזורקים עד שמתרוקן השד?

עזרה בנושא טיפולי פוריות היי בנות....רוצה להתייעץ עם נשים שעברו טיפולים או כרגע נמצאות בתהליך משום שלי אין שום ידע בנושא. אחותי התחילה טיפולי פוריות ממש לפני הקורונה והספיקה לעשות טיפול אחד שלא צלח רגע לפני שביטלו אותם...החודש היא הייתה באיחור של 3,4 ימים וממש התרגשה(טבעי כמובן לא מטיפול) ומחר הייתה אמורה לעשות בדיקת דם. לצערי ולצערה היום היא קיבלה מחזור. היא שמעה בחדשות שחידשו טיפולי פוריות ובהתרגשות ושמחה התקשרה לקבוע מחדש רק מה?! מסתבר שהטיפולים חודשו רק לנשים מעל גיל 35(היא 31) ...היא התקשרה אליי בבכי מטורף שלא שמעתי אותה בוכה ככה בחיים...בכתה מזה שקיבלה מחזור, בכתה מזה שהטיפולים חזרו באופן חלקי לבנתיים...כמובן שנזרקו משפטים בסגנון של "אני בחיים לא אצליח להכנס להריון בלי העזרה של הטיפולים" (יש לבן זוג שלה בעיה) ועוד משפטים בסגנון של "בחיים לא יהיו לי" ...כמובן שנסיתי להרגיע ולהסביר לה בהגיון שכמו שהמצב נראה כרגע זה ממש עניין של חודשים בודדים עד שיחזירו את הטיפולים עבור כולן והיא תוכל במהרה לחזור אליהם ועוד ניחומים וכ"ו...לא יודעת עד כמה זה עזר לה לשמוע...הנושא הופך לעוד יותר רגיש בגלל שאני בהריון בשלבים מתקדמים..וכל העניין הזה גם אם לא במודע מכניס אותה עוד יותר ללחץ של זמן(אני הצעירה מביניינו) אני לא מכירה את הנושא הטיפולים מכיוון שנכנסתי להריון בנסיון שני(טבעי) ואין לי שמץ של מושג איך ובאיזה מילים לנחם אותה בהמשך...יודעת שגם כשהטיפולים יחזרו זה תהליך שיכול לקחת זמן ומההתפרקות שלה היום התחלתי לחשוב שאולי בהמשך יהיה יותר קשה...אני מפחדת להגיד דברים לא במקום כמו שאומרים למישהו שמעשן סגריות שהוא עלול לקבל סרטן ...כאילו זה לא באמת עוזר...וכך גם בנושא הזה, אני רוצה לשמוע מנשים שעברו טיפולים בין אם כבר עם סוף טוב וגם כאלה שעוד לא..מה מנחם בתהליך הזה? איך אני יכולה לעזור לה? מה בטוח לא להגיד כי זה מעצבן/מרתיח וכ"ו. תודה מראש על הטיפים🙏🏻וכל מי שמחכה לנס הקטן שתזכה לזה במהרה!!!  

שבוע 20 מי איתי? עברנו כבר חצי אבל מלחיץ אותי אני לא מרגישה תנועות והעניין הוא שאני גם לא זוכרת מתי הרגשתי בהיריון הראשון....ויש לי סקירה מאוחרת רק ב-14.9

שבוע 23 לא הרגשתי תזוזות כל היום אכלתי שוקולד ומתוק וכלום ללכת להבדק?