לא סובלת את גיסתי!!! בכל פעם שאני ובעלי הולכים לארוחות שישי אצל חמתי אני חוזרת ממש כועסת! הקטנה שלי פיצית ועדיין ומאוד חשוב לי שהיא תישן בזמן,כי אחרת זה פוגע לה השינה ומגיעה לשינה בעייפות יתר. סיכמתי עם בעלי שאנחנו מגיעים לארוחה מוקדם ויוצאים מוקדם כדי להשכיב בזמן. משום מה לגיסתי זה פחות מתאים כל פעם מחדש אומרת לנו "אבל למה אתם משכיבים אותה לישון כל כך מוקדם? למה שלא תישן פה בעגלה מה הבעיה? הילדה שלי בוכה גמורה מעייפות והיא מתחילה להתווכח איתי ולגרום לי לחוסר נעימות שאנחנו הולכים. זו לא בחורה שאפשר להגיד לה יפה שלא תתערב לנו בחיים,כי היא פקעת עצבים בלתי נסבלת! אני יודעת שאם אני אצא עלייה יהיה פיצוץ ולא נדבר יותר! ולכן אני מאוד מאופקת כדי שזה לא יפגע בבילי. אבל כמה אפשר??? למה שמדובר בילדים שלה צריכים לעמוד דום ושמדובר בקטנה שלי זה הופך אותנו להורים לחוצים? מה הייתם עושים?