עצובה ודואגת העליתי כבר פוסט על זה שמצאו לי חלבון עוברי קצת גבוה והתקשרו אליי מהמעבדה והלחיצו אותי. הייתי אצל הרופאה ואמרה לי שרוב הסיכויים שהכל בסדר אבל יש סיכונים וכו. כרגע מה שהנחתה אותי לעשות זה ייעוץ גנטי ולהקדים את הסקירה המאוחרת שלי ולעשות אותה גם סקירה מכוונת. אני מקווה ומאמינה שיהיה בסדר התפללתי ונתתי צדקה אבל אני כלכך דואגת ועצובה שישלי את הדאגות האלה על הראש. זה הריון ראשון. הגעתי למצב שרק באלי לקפוץ חצי שנה קדימה כדי שהיא תצא לי כבר מהבטן ואני אוכל לנשום לרווחה. אני מרגישה שנהייתי חרדתית ובדיכאון ושבחיים אני לא אהיה רגועה בהריון הזה. שכחתי לציין שגם אמרו לי שאני מוגדרת קצת הריון בסיכון, שיש סיכוי לבעיות בשליה (היפרדות וכו) וסיכון ללידה מוקדמת ולעובר במשקל נמוך. אני בהיסטריה ולא יודעת מה לחשוב. מרגישה שאין לי רוגע ואין לי שמחה בהריון מרוב שאני רק דואגת ורק רוצה שיהיה בסדר. ואני לא יודעת איך לחזור לחיים שלי ואיך לתפקד בבית ובעבודה. אני מרגישה שאני חצי בן אדם. 😪😪😪