כאבים למטה, האם תקין? אני שבוע 30 אחרי בידוד ארוך ובכללי מעט תנועה בהריון כי התחלתי לעבוד מהבית ןסגר והכל (רגילה להרבה יותר ביומיום), מאתמול שיצאתי וחזרתי ללכת אני מרגישה כאילו הרחם לוחץ לי מאוד למטה, כאילו צנח או משהו ושזה לוחץ על השרירים בוגינה.. מישהי מכירה? זה תקין?😓 זה כואב גם בהליכה, עמידה שכיבה אם אני זזה😓

בנות שאלהה? מאתמול יש לי הפרשות בצבע חום כבר פעם שלישית וכאבי גב ובטןןןן מה זה יכול להיות ?

לא יודעת קצת מאוכזבת. אני וחמתי היינו בקשר טוב לפני שילדתי, ואחרי הלידה לא יכולתי לסבול אותה מכל מיני סיבות. אולי גם הייתי קצת הורמונאלית ורגישה אבל מצד שני לא הייתה משהיא בצד השני להבין את הסיטואציה ולהרפות. וגם עשתה קטעים שלא עושים, בלי קשר לזה שאני אחרי לידה. הצטרפה למשפחה גיסה חדשה, שהיא האישה של האח הכי קטן, שבעיני הוא גם קצת יותר "מועדף" מבעלי. וקצת חורה לי לראות את הההפליה בניהם. כי כל מה שהוא אומר היא עושה, דואגת לו יותר והיחסים בניהם גם טובים יותר. חמתי לפני הלידה הצהירה כל הזמן שתעזור לי, לא בניתי עליה וגם עם הזמן ראיתי שזה לא הולך לקרות אבל בעלי לא ראה. ופשוט ברגע האמת הבין לאן זה הולך. למשל אמרה שתשמור על הילד ובסוף רשמנו אותו לגן בשנה הראשונה. כל מיני קטעים כאלה. אמרה שתצא לפנסיה ולא יצאה. עכשיו גסתי עומדת ללדת וחמתי עושה את כל מה שהבטיחה לנו אבל להם ... כשהילד שלנו נולד לא עזרה בכלום ועכשיו היא עזבה את העבודה שלה וכל היום סביב גיסי, תטפל בילד שיוולד והכל. וזה חורה לי שבעלי רואה את כל זה מהצד. הוא לא פתוח איתי בהקשר הזה אבל אני יודעת שזה מכאיב לו וזה גם חורה לי. לפעמים אפילו מאשים אותי שבגלל האופי והיחס שלי היא החליטה להתנהג ככה וזה ממש שובר אותי ומכאיב לי מאוד. לא יודעת מה לעשות נסתי לדבר אבל כל דבר שקשור אליהם הופך לפיצוץ וריב גדול. עם הזמן כשראיתי שחמתי לא מסייעת בכלום, ואפילו מקשה עלי את החיים החלטנו לעבור לגור בעיר של ההורים שלי, ששומרים על הילד, וזה עוד יותר מקשה על בעלי, כי הוא עזב את העיר שבה גדל, את החברים והתרחק מהעבודה.. באמת שכואב לי ממש ואני לא יודעת אך להתמודד

מאיזה שלב אפשר לחזור לעשות עיסוי רפואי?

יש מצב שאחרי 3 חודשים מהלידה המחזור לא סדיר?

אז מה המספר (של הצירים) שאני צריכה לראות במוניטור בשביל לדעת שהלידה קרובה ? 😊