חייבת לפרוק ילדתי לפני חודש וחצי תאומים פגים היה לי מאוד קשה כל ההריון אישפוזים בלאגן לידה קיסרית שהסתבכה הגענו הביתה תודה לאל והמצב פשוט בלתי נסבל. בעלי רוב היום נמצא בבית וגם אני כי הוא עצמאי ביום פה ושם הוא עוזר לי. אני עם הבנים בעיקרון לאורך כל היום + כביסות כלים הכלל בלילה אני משתדלת לתת לו לישון אך מה לעשות יש ימים ששניהם בוכים יחד בעלי מתלונן שלא ישן.. כאילו שאני כן ישנה.. אני נותנת לו לישון לדוגמא בלילה אז הוא מתעורר 3 פעמים בא לסלון עד אליי ושואל הכל בסדר אני עונה כן לך לישון.. בבוקר אני כבר גמורה נכנסת למיטה אחרי לילה ארוך של בכי של שניהם כל אחד בתורו בוכה החלפות מוצצים מטרנות אני נכנסת למיטה והבן אדם משתדל לתת לי את הזמן לישון אבל אף פעם לא יוצא. לא מתלוננת על זה זה בסהכ הבנים שלי אבל אחכ בעלי האידיוט מחשב לי זמנים- מתי הלכתי לישון כמה ישנתי ( אולי 3 שעות ) ושאני צריכה לומר תודה עלצזה. מחשב לי על העיניין של הדקה לדוגמא: עלית לישון בעשר חמישים ושלוש.... מה זה לעזאזל?? היום בלילה אחד הבנים בכה.. שניהם מצוננים ומסכן הוא בכה סהכ תינוק בעלי ניסה להחליף לו בגדים והוא צרח עד השמים... אני אומאת לבעלי תן לי אני אעשה והואנ- לאאאא קודם כל על כל דבר אומר לאאאא בסוף אמרתי לו חראאם על הילד הוא צורח נתן לי את הילד. הוא עמד ליד השידת החתלה ואני הייתי במיטה עם הילד אמרתי לבעלי תביא לי תרסיס לאף- נתן לי תביא לי קיסם אוזניים בשביל להוציא נזלת- הביא לי תביא מגבון- ופה ממש צעק עליי... הילד בוכה הןא צועק לי שאני מסנגרת אותו שאני לא מבקשת בבת אחת שאני אלמד להסתדר לבד בלי לבקש... אני אומרת לו שגם ככה הוא שם אז מה הקטע ?? הוא צורח שהוא עייף ופה ושם ושאני אשמה ושאני צריכה להסתדר לבד... אמרתי לו זה לילד שלך מה אתה רציני איתי?? זה בשבילי??? בקיצור הילד צורח ןאני מנסה להרגיע ולא הולך ( אחרי שהחלפתי ניקיתי.. הוא לקח את הילד והלך איתו לסלון להרגיע. אני מתפוצצת מעצבים על ההתנהגות כלפיי זה ממש רשעות עברתי ככ הרבה, וכאילו הבן אדם אטום לא מזיז לו... עכשיו הוא בסלון ואני עם התיהוק השני שבוכה על הידיים שלי. אני הגעתי למצב כרגע שמרוב עצבים אני בוכה ובא לי פשוט להרביץ לבעלי מעצבים עד כדיי כך שפשוט הרגיז אותי. בא לי לשלוח אותו לקיבינימאט בחזרה לאמא שלו הקפואה הזאת. אני מרגישה שאין לי כוחות בגוף הוא שואב ממני כוחות יותר מהתאומים.. פשוט לפעמים בא לי לומר דיי עד כאן וללכת.... כבר לא יודעח מה לעשות פשוט יושבת ובוכה כמו מטומטמת עוד בבוקר הוא יגיד לי שכל הלילה היה ער ויתזכר לימכמה שהוא לא ישן ואני כן ( כרבע אני ערה הילד עליי שקט ובעלי בסלון לא רואה)