כל חודש מתאכזבת מחדש בא לי לבכותתת לא בדקתי הרבה אחרי האיחור כדי לא להתבאס, ושוב, אין הריון.. אני כל כך רוצההה למה כל כך הרבה זמן למה הלב שלי נשבר עם כל תשובה שלילית.... מרגישה כל כך קטנה אפילו לא מצליחה להכנס להריון..מתביישת בעצמי מרגישה נורא

תוצאות העמסת סוכר זה בסדר?

פשוט הזוי כמה הריון ראשון שונה מהריון שני.. הריון ראשון הייתי כמו מלכה. כולם מקרקרים סביבי, בעלי כל היום מפנק , רומנטי , מלטף את הבטן, דואג , מתקשר אלף פעם ביום לשאול לשלומי. 9 חודשים של פינוק ועוד העזתי להתלונן שקשה לי. עכשיו הריון שני... איפה. כל היום שביב הקטן, הבעל עובד, כל הטיפול בקטן נופל עלי , בעלי עוזר בעבודות הבית אבל קשה לי בכל השאר !!! אני עמוצאת את עצמי יותר מידי עם בטן וכבדה מרימה ביד אחת פעוט שמן וביד השניה עגלה . מגיעה גמורה סחוטה מהעבודה ועוד צריכה לטפל בילד . איפה לישון שנצ בחלומות אולי. בעלי בכלל לא מספיק אפילו להתעניין בהריון. שנינו עסוקים מעל הראש אפילו אני לא זוכרת שאני בהריון רוב הזמן חוץ מהכאבים והקשיים הפיזיים שתוקפים. מה קורה פה??? איך מביאים ככה עוד ילדים? מתגעגעת כל כך לתקופה של ההריון הראשון איך העזתי עוד להתבכיין...... זהו פרקתי

מענק לידה השתחררתי מבית החולים אתמול ולא קיבלתי מענק לידה מתי מקבלים את זה? ואיך?

כדורים וגרידה.. היי בנות, לצערי אתמול גילו שפסק הדופק לעובר בשבוע 9 (כשלפני כן בוודאות היה) ומאתמול מאושפזת בבית חולים. קיבלתי כבר 3 מנות כדורים דרך הפה ועוד 2 מנות וגינלי (השלישית תהיה בשעה 12 בלילה) ולצערי כלום לא קורה למרות שכל הזמן מעלים מינון.. במנה ה3 של הכדורים דרך הפה התחיל טיפה דימום אבל לא משמעותי. אני שבורה נפשית ופיזית, רוצה כבר לסיים את התהליך הזה ושיפלט ממני.. בעלי והמשפחה באמת ממש תומכים אבל אני כבר לא מסוגלת, למה דווקא לי? זה הריון ראשון שכלכך רציתי.. ולצערי אם עד הבוקר לא יקרה כלום יעשו גרידה שזה סיוט מבחינתי וכלכך רציתי להימנע.. איך מתרוממים? מנסה להתעודד שזה קרה בשלב מוקדם ולא ביותר מאוחר אבל זה פשוט שובר וכל פעם שאני לבד אני בוכה

סימיקול תגידו אפשר לתת סימיקול רק בלילה? אם נניח וביום אין גזים זה מחייב לתת כל הזמן פעם אחר פעם?