לא יכולה עם סבתא של בעלי יותר הצילו הייי! צריכה לדעת אם אני מרושעת או שזה נורמלי להתעצבן! רקע: בעלי גדל אצל סבתא שלו מגיל אפס היא ממש אמא שלו לכל דבר. ההורים לא הכי בקשר.. כרגע היא חיה לבד מאוד מסכנה ובודדה לכן מאוד תלותית בו, הוא היחיד שיש לה. אני מבינה את זה מאוד ומכבדת ולא אמרתי רבע מילה כל השנים. אך קרה מקרה! היה תנו איזה סידור לעשות בקצה הארץ הצפוני, היינו צריכים לנסוע לקרובי משפחה לאסוף משהו משם. ילדתי לפני חצי שנה ומאז הלידה לא הצלחנו למצוא יום לנסוע כי אין לנו איפה להשאיר את הילד. כבר חצי שנה מנסים לתכנן את הנסיעה הזאת וסוף סוף הצלחנו לקבוע יום שגם אמא שלי וגם בעלי יכלו לקחת חופש מעבודה והיא נשארה עם הילד. חיכיתי ליום הזה חודשים ממש ממש התרגשתי כי תכננו גם שנטייל אחרי שנאסוף מה שצריך נשב במסעדה נטייל בצפון!! לא נשמנו דקה מאז הלידה וזה היום כיף הזוגי הראשון והיחידי שלנו וזמן איכות שממש ציפיתי לו אתן לא מבינות כמה!! היום היה מתכונן להיום ואתמול בערב סבתא שלו מתקשרת אליו בערב ואמרה שניקח אותה כי היא רוצה גם לראות את הקרובים. נפל עליי חושך!!! ולא היה מה לעשות בנידון. היום נסענו והיא באה איתנו, נתקענו אצל הקרובים שעתיים בגללה כי היא באה במיוחד וכמובן שלא טיילנו לא כלום, היא גם לא דוברת עברית ואין לנו תקשורת כל כך. סיימנו שם וחזרנו הביתה. עד השעה 13 בצהריים היינו בבית וכל היום הייתי בדכאון ובמרמור שאתן לא מדמיינות! פרצוף תחת! ולא עובר לי אני לא יוצאת מזה! נשבעת שחצי שנה אני מצפה ליום הזה. בא לי לבכות. ברור לי שהיא מסכנה ובודדה ורצתה מאוד לטייל אבל זה דפק לי את הטיול המסכן הזה שהצלחנו לארגן בקושי רב. אני מרגישה מרושעת אבל קשה לי לצאת מזה... ואגב אני דואגת לה כל הזמןן מזמינה אותה להורים שלי בכל חג ובשבתות! ומסיעה אותה לאן שצריכה. היא מאודדדד תלותית בבעלע כל היום מתקשרת אליו. אבל אחרי היום אני פשוט עצבנית עליה!