מאוכזבת מעצמי הבטחתי לבעלי ולעצמי שאחזור להיות רזה ... שאלך למכון כושר אמרתי שדקה אחרי לידה ברור שאלך .. לבעלי חשוב המראה שלי וגם לי אבל למענו אני מאוכזבת אני לא בחורה שמנה, אבל לא חזרתי לעצמי ועברו חודשיים ושבוע אני כועסת על עצמי אין לי מילה ולא טיפת מוטיבציה ולא שכבנו חצי הריון ועכשו עוד לא נקיה מהדימום ולא מרגישה שחסר לי . מתביישת בי, בגוף שלי שלא מוצק ולא יפה .... אני פורקת .. מזל שיש איפה.. אוף כועסת למה אין לי רצון? מידה 34 לא עולה עלי גם 36 בלחץ
הריון ולידההריון ולידה
💬28 תגובות

תגובות (28)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 בדצמבר 2018 בשעה 21:03
זה לוקח זמן לחזור לגוף שהיית בוא , אני מבינה אותך לגמרי, אם את אומרת שחשוב לו שתחזרי לגוף שלך דווקא הייתי מנגנת את זנ בראש כל הזמן שבשבילו את הולכת ומתאמנת ואת תיראי שגם את תאהבי את הגוף החדש שתתחילי לעשות פעילות גופנית , לשמור מבחינת פחממות את תרגישי הרבה יוצר טוב עם עצמך ולאט הגיזרה תחזור לעצמה תכניסו הבייתה רק דברים בריאים בלי שטויות, ותעשו את זה ביחד כי אחרת אי אפשר לעשות דיאטה/ ירידה במשקל בצורה מבוקרת אם יש בבית שטויות ונשנושנים משמינים מקווה עזרתי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 בדצמבר 2018 בשעה 21:04
אני הכי מבינה אותך.. אני ככ חרדתית למראה שלי . קודם כל תנקי לעצמך את המחשבות האלה מאמי. הגוף שלך עבר סוג של ״טראומה״ ושינויים הורמונליים מטורפים. לוקח זמן עד שהגוף חוזר לעצמו בטח לא דקה אחרי לידה. אם קשה לך תלכי לתזונאית שתבנה לך תפריט בריאות קודם כל .. אחכ תשלבי ספורט .. אל תמעיטי בערכך. ותצאיי מהבאסההה אל תשקעי בה הכי קל . בהצלחה מאמי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 בדצמבר 2018 בשעה 21:12
קודם כל חודשיים זה לא הרבה.. אל תהיי מבואסת!!!! לפעמים צריך משהו שיעורר את המוטיבציה...ממליצה לך ללכת לשיעור כושר אחד שיחזיר לך את החשק ואת הרצון :) בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 בדצמבר 2018 בשעה 21:21
את לא צריכה להרגיש אשמה או מאוכזבת משום דברר!! את הבאת חיים לעולם הבאת ילד, וכל קילוגרם שהעלת עזר לך להחזיק ולהחיות את התינוק שלך, אני בטוחה שאם תדברי עם בעלך הוא הכי יבין אותך בעולם, ואם את תשדרי לסביבה ולבעלך שזה בסדר ואת מרוצה מעצמך ומהתהליך שעברת אז הכל יהיה בסדר, חוץ מזה שאת עדיין בעיצומו של התהליך עובדה שעוד לא נגמר אפילו הדימום, ולגבי הסקס לפעמיים אין חשק מה לעשות כולנו חוות את זה וזה תקין לחלוטין, גם אני בתקופה שפחות בא לי לפעמיים וצריך הכי להבין את זה יש הורמונים ולא תמיד מתחשק. ולגבי הדימום נכון זה לא קל אבל הגוף שלך עכשיו מרפא את עצמו, וחוזר למצב הקודם, אז עוד קצת סבלנות ובע"ה זה יסתיים. יש לי משהו אחרון להגיד לך, תדעי שייש מלא אבל מלאא בנות שהיו חולמות להתחלף איתך ולהתעבר ולהחזיק תינוק בבטן 9 חודשים גם אם ישקלו 100 קילו. ואת לפי מה שאני מבינה בחורה רזהה אז בכלל אין לך מה להתבייש בעצמך, תיהי גאה, את החזקת ילד בבטן, ועכשיו את אמא אין אושר גדול מזה... מאחלת לך שתרגישי עם עצמך הכי טוב שאפשר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שוב מאושפזת.. אוףףףףף והפעם עד הלידה.. שבוע 30+1 את הבוקר התחלתי בשעה 5 עם דימום מסיבי שלא יבייש שום זירת רצח (לפחות) טסנו לביח... אחרי שמסרנו את הגוזלית בת ה 2.9 לסבתוש.. הגענו למיון יולדות, הדימום פסק... מוניטור של שעה וחצי בערך הודעה לפגייה שיש סיכוי ללידה מוקדמת+ הכנה נפשית שלי ושל בעלי לקיסרי חירום (אפילו ביקשו להוריד את כל הפירסינגים) משם לבדיקת צוואר הרחם (בדיקה שנקבעה מבעוד מועד) ביצעו קולפוסקופיה (הזרקת חומר לצוואר הרחם ובדיקת שינויי צבע לשלילת וירוס או חלילה סרטן צוואר הרחם) ואחכ בנלקחה ביופסיה, חשבתי שאני מוסרת את נשמתי מרוב כאבים.. משם שוב לחדר לידה להשגחה צמודה, אולטרסאונד עם מנהל היחידה להריון בסיכון ועוד כמה רופאים בכירים.. מסתבר שסופית וכנראה ודאית יש לי ואזיה פרבייה - כלי דם בצוואר הרחם (4 מתוך 10000 ברת מזל שכמוני 😉) מה שאומר שעל לידה טבעית אני יכולה רק לקרוא בפוסטים שלכן.. מקבלת צלסטון - אאוצ' טוב יאללה מתאשפזים והפעם עד הלידה... חוזרת לאותו חדר - לאותה מיטה - ולאותו צוות מקסים של אחיות ורופאים. חייבת להגיע לשבוע 36 ואז כמובן קיסרי..
הריון ולידההריון ולידה
💬20 תגובות