מתי התחילן להגיד "לא"?? הילד שלי למד לאחרונה המילה לא ועל כל דבר אומר לאאאא גם אם רוצה משהוא אז לא ואחר כך אומר כן כנראה התחיל גיל הלא

שבוע 26 ומרגישה זרמים של מים למטה מהבוקר, משהו מוזר, אין דליפות או משהו כזה. מישהי יודעת מה זה?

היי בנות בדיקת הריון 3 ימים לפני איחור חיובי ? או שלא ?

בנות אני חושבת שהבת שלי הקיאה עכשיו, לא כמות ענקית אבל יותר מפליטה רגילה.. זה שקוף עם קצת לבן כזה אכלה לפני שעתיים בערך ופלטה אחרי זה אולי 4 פעמים ואז הקיאה גם היא בת חודש ושבוע.. אוכלת רגיל עם תאבון ולא בוכה או משהו.. מה עושים??

אם יצאתי למחלה יחסית הרבה בחודשיים שלפני הלידה,זה פוגע לי בחישוב של דמי הלידה?

אהובות אז זה סיפור הלידה שלי (אולי אם את בהריון ראשון עדיף לא לקרוא🙏 להיפך עדיף לקרוא סיפורי לידה טובים ומעודדים) הביאו לי זירוז עם פרופס בשבוע 40 בגלל לחץ דם ממש גבוה במיון. כעבור 8-10 שעות מהפרופס בערך הוא התחיל לעבוד בבת אחת בלי שום הקדמה ואזהרה ופיתח צירים מוגזמים, צפופים וכואבים מאוד. עשו לי מוניטור וראו שיש לי 6-7 צירים בדקה וישר הוציאו ממני את הפרופס ונתנו נוזלים כדי לרווח את הצירים. אחרי שעתיים בפתיחה 2 הורידו אותי לחדר לידה כי הייתי ממש כאובה. שם חיברו אותי לאפידורל פיטוצין חוקן וקטטר והחיים היו יפים לכמה שעות של חסד עד פתיחה 8. מכאן מתחיל הסיוט שלי… בפתיחה 8 התחלתי להרגיש כאבים בזמן הצירים בצד של הבטן וחשדתי שהאפידורל מפסיק לעבוד לי. ואז אחרי חצי שעה זה מתגבר ומתווסף כאב קשוח בטוסיק כאילו יש לי קקי. הכאבים מתחזקים ופתיחה 9 וחצי הם נהיים בלתי נסבלים. מרגישה שאפידורל לא עובד מסבירים לי שההרדמה עובדת בבטן ושבצירי לחץ למטה בטוסיק היא לא עובדת על כל אחת😢 מפה לשם אני בפתיחה 10 מרגישה צירי לחץ מטורפים פשוט מטורפים של פיטוצין בלי השפעה של אפידורל!! לא מאחלת לאף אחד לעולם להרגיש צירי לחץ של פיטוצין בלי אפידורל… נותנים לי שוב ושוב תוספות לאפידורל ושום דבר לא עוזר. לא משפיע. התחלתי לצרוח בכל ציר כמו חיה פצועה.. לא ידעתי שאני מסוגלת בכלל לצרוח ככה התחננתי אליהם שינתחו אותי בקיסרי והם לא היו מוכנים כי הראש מוברג למטה באגן ומסוכן לנתח ככה. צרחתי שאני רוצה למות שיהרגו אותי ויצילו את התינוקת ביקשתי מבעלי שישמור עליה כי אני לא הולכת לחיות. כל הגוף שלי רעד בטירוף בקטע לא נשלט, אין אין לתאר את הכאב. נכנסו מלא רופאים לחדר מתלבטים מה לעשות איתי כי אי אפשר קיסרי ואי אפשר לידה מכשירנית כי הראש עדיין במינוס 2. אני בינתיים לוחצת אותה למטה בצירים רואה את אלוקים תוך כדי. אחרי כמה שעות שסבלתי עינויים של גוף ונפש נכנסה המרדימה הראשית והזריקה לי הרדמה שעושים רק במקרים קיצוניים של ניתוח קיסרי במינון שעדיין יכולה ללחוץ. ואז שוב לחיצות במשך שעה וחצי הראש לא יוצא אבל התקדם יפה לפלוס 2 הרופאה הראשית מחליטה על וואקום כי אני כבר 4 וחצי שעות בפתיחה 10 והדופק של התינוקת בטירוף מגיע ל180. ההכנסה של הוואקום- כאבי תופת כי האפידורל שוב לא עובד. עם הוואקום תוך 6-7 לחיצות היא הייתה בחוץ. עשו לי חתך חיץ ובנוסף נקרעתי עוד 3-4 קרעים. אם חשבתי שאחרי 35 שעות של לידה יפסיק לכאוב טעיתי. 4-5 שעות אחרי הלידה עדיין צועקת עם כאבים קשים באגן ובעצם הזנב - אחר כך בדיעבד הרופאים יגידו לי שכנראה סדקתי אותה. לא היה בכלל שלב ששמים אותה עליי וכל הדברים שרציתי והסקין טו סקין.. ישר חטפו אותה ממני לבדיקות ואחר כך הייתה עם בעלי כי אני עדיין לא הייתי קרובה ללתפקד. וזהו בגדול😓 עכשיו מפוצצת במשככי כאבים ועדיין לא מסוגלת לטפל בתינוקת ללא השגחה😔אבל מודה לה׳ שילדתי בידיים מלאות ושהקטנה שלי הייתה חזקה! מאחלת לכל בנות ישראל ללדת בקלות ושהתינוקות פשוט יחליקו החוצה אמן💖💖