סיפור הלידה שלי(זהירות ארוך) ביום חמישי שעבר אחהצ היו לי צירים,לא הייתי בטוחה אם זה אמיתי או מדומה,אחרי שקראתי כתבה הבנתי שזה מדומה,הכאבים לא היו נסבלים.באותו יום ב23 בלילה הכאבים התגברו יותר והבנתי שזה אמיתי,היו כאבים אבל עדיין שלטתי ברמת הסבל. אמרתי לבעלי שניסע לביהח,מפה לשם נסענו הגענו עשו לי מוניטור שעה בדקו ואמרו שיש צירים יפים היו כאבים צעקתיי ולא הרגשתי טוב,הקאתי מלאאא, והפתיחה היה 0.5,שיחררו אותי הביתה. הגענו הביתה מנסים לישון,הצירים התקדמו צועקת ובוכה מכאבי תופת,בעלי נלחץ ולא ידע מה לעשות,הזמנו את הדולה שלי ב3 בלילה,התקלחתי להרגיע את הכאבים, הם תיגברו ממש,פה לשם החלטנו לשוב לביהח וכל הדרך צורחת את נשמתייי,הגענו ב5.30 בבוקר(שישי) שוב מוניטור 20 דקות,כאביי תופתת,האחות אמרה שתכניס אותי לחדר לידה ותבדוק, בשעה 6 בבוקר פתיחה 3.אחכ ביקשתי אפידורל,התחננתי בוכה מכאביםם,המרדים עשה מאמצים להקדים ב40 דק במקום שעה וחצי.הזריק לי בפעם הראשונה וצורחתת מכאבים,ממתינים שייקלט בגופי ולא נקלט,ב9.30 שוב אפידורל במינון גבוה ובשיטה אחרת,מחכים שייקלט,גם זה לא עזר והרופאים הופתעו למה לא נקלט,כל השעות מתפתלת מכאבי תופתת,פתיחה 8.בשעה 10.30 פתיחה 10 הייתי מותשת וגמורה,ב11 הזריקו לי פיטוצין להפחתת כאבי הצירים,כל השעות האלו מנסה לדחוף אותה בכל פעם שיש ציר,אין אויר,פה ייבש,מזיעה,צמאה,צורחתת את הנשמה!!וכך נמשך עד 13.30. פתאום נכנסו שני רופאים מומחים והתייעצו מה לעשות,נתנו לי שוב הזדמנות אחרונה עד השעה 14.מנסה בכל הכוח לדחוף שיש ציר עם הכנסת אויר ולא עזר,קיצרו לי את הזמן במקום חצי שעה ברבע שעה.מרגישה את הראש תקוע בתעלת הלידה ולא יוצא.היה 1+ וכדי שתצא צריך עוד 1 סמ שזה ממש מעט.מנסה בכל כוחי ולא מוותרת ללחוץ ולהוציא,הייתי גמורה באפיסת כוחות עם סחרחורת ולא הרגשתי טוב.עשו לי אולטרה סאונד וראו שהראש למטה והיא במצב טוב, שוב נכנסים רופאים מומחים לניתוחים,אחרי התייעצות אמרו לי שיעשו לי וואקום ואם גם זה לא יצליח חס וחלילה, אז ישר קיסרי,בכיתי לא רציתי(בחדר לידה נשארתי 17 שעות בנסיון להוציא),בשעה 14.45 העבירו אותי במהירות לחדר ניתוח כולי מפוחדת,20 רופאים עליי,מבצעים הרדמה מקומית,חיכו שייקלט שוב צעקתי את נשמתייי! ביצעו חיץ קטן של 1 סמ,המיילדת מנסה למשוך את הראש עם המכשיר וואקום פעמיים ולא הצליח,בפעם השלישית סוף סוף הצליח והנסיכה המההמת היתה בחוץ.הפנים התחילו להכחיל קצת ובשניה חזר לפנים אדומות שזה בסדר.רצו לתת לי אותה עליי,לא רציתי כל עוד צוורחת מכאבי תופת,עשו לי תפרים. הנסיכה הגיחה לאויר העולם ב15.30 בצהרים במשקל 3 קילו. כל הסבל הזה שווה אושר אחד גדול,בנתיים קשה לי להתפקד בצורה מלאה,בוכה מכאבים עד עכשיו ומבינה שייקח זמן לעבור.העיקר שאני והתינוקת בריאות ושלמות!!