נכון שחפרו על זה אבל סימפיזיוליזיס. מה עושים עם זה? שבוע 25. בשליש הראשון סבלתי מכאבי תופת באגן האחורי, זה היה פשוט סיוט. רופאת המשפחה זלזלה בי ואמרה שככה זה הריון ובהריון השלישי כבר לא אתלונן על דברים כאלה. רופאת הנשים אמרה שזה חלק מהתסמינים ויעבור. עכשיו בשבועיים האחרונים זה שוב מתגבר ואני ממש סובלת מכאבים באזור האגו האחורי בעיקר בצד שמאל ברמה שאני קצת צולעת מזה וזה רק מחמיר. הייתי אצל רופאת הנשים שלשום ולחצה לי בכמה מקומות ואמרה שזה סימפיזיוליזיס קל אבל אם זה מחמיר עם הזמן אפשר להמליץ על שמירת הריון. מה הפרוצדורה? ומה הסיכויים לקבל? אני עובדת שטח ונמצאת המון בכבישים. אחרי נהיגה אני סובלת במיוחד... הבנתי שביטוח לאומי לרוב לא מאשרים ואולי זה מיותר לשבת בבית בלי משכורת סתם. הצילווווו כואב ליייי
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות

תגובות (25)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2018 בשעה 16:07
רק לידה תעזור
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2018 בשעה 16:42
עוקבת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2018 בשעה 16:44
אני בדיוק במצב שלך ואני שבוע 28 בשיא הכנות זה רק הולך ומחמיר ולא משתפר הייתי במיון כבר כמה פעמים וגם התאשפזתי (מקווה ומאחלת לך דלא תגיעי למצב הזה) כמובן שגם התחלתי תהליך שמירת הריון תחילה תבקשי המלצה מהרופא נשים + הפניה לאורטופד+ רופא תעסוקתי אחרי שיש לך את כל ההפניות והביצאת את כל הבדיקות תגישי לביטוח לאומי הם יביאו לך תפסים שהמעסיק ימלא ואז יקבעו לך וועדה רפואית ויחליטו אם את זכאית או לא כמובן שחייב להיות בבית לפחות 30 יום ללא הכנסה הבנתי שבמידה וביטוח לאומי מאשרים אז גם מקבלים 30 יום רטרו.. בהצלחה 6תרגישי טוב 🙏
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בנובמבר 2018 בשעה 16:45
ביצעת *

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי❤ נתחיל בזה שחלמתי כבר הרבה שנים להיות אמא ואת ים שלי ילדתי בגיל 35 בחמישי האחרון התלבטתי ממש איפה ללדת, תל השומר או אסותא אשדוד. תל השומר קרוב והצירים התחילו פתאום והתגברו מהר אז נסענו לשם, חייבת לציין שאף פעם לא הייתי שם במיון יולדות תמיד נסעתי לאסותא. הייתי קצת בשוק כי אסותא לאומת תל השומר 5 כוכבים, קצת נלחצתי אבל אמרתי נזרום זה מה יש. בדקה אותי מילדת פתיחה 2 צירים חזקים והפנתה לרופאה, הרופאה אחרי חצי שעה בדקה אותי אמרה פתיחה 3 וחצי יאלה חדר לידה, והצירים למות למות. נכנסנו לחדר לידה עשיתי חוקן ותוך כדי התחלתי להקיא את החיים שלי ושוב הצירים מוות אני רואה את אלוהים. בקושי הצלחתי להתקלח והתחננתי לאפידורל שהגיע אחרי רבע שעה. האמת שלא יודעת אך אפשר לשרוד בלי אפידורל, גאון מי שהמציא אותו. באה מיילדת בודקת אותי ואומרת את בפתיחה 2 הצוואר ארוך ונוקשה לא יודעת למה את בחדר לידה תתכונני זה הולך להיות ארוך. וככה זה התחיל מסע של 8 שעות פקיעת מים סטריפינג בזמן הזה יש ירידות בדופק של העובר הרופאה נכנסת אומרת יש מצב שאת הולכת לקיסרי אבל נעשה הכל כדי לא להגיע לשם, ואני בשוק והפתיחה לא זזה אין לידה באופק. מתחילים פיטוצין ואז נכנסים הרופאים ואומרים קיסרי חרום ותוך שניה אני בדרך לניתוח, מסתבר שזה חרום אז הבעל לא יכול להכנס. התחלתי לרעוד בחיים לא הייתי בחדר ניתוח אמאלה איזה שוק. מתחילים ואז אני שומעת את הרופאים אומרים איזה מוזר למה זה ככה ולמה התינוקת תקועה ותקראו לעוד רופא, אני חושבת שבחיים לא התפללתי ככה לאלוהים רק שיתן לי לשמוע את התינוקת בוכה, ואז האחות אומרת לי היא בסדר היא לא בוכה אבל בסדר היא בבדיקה. התחלתי להרגיש את הניתוח ישר נתנו לי הרדמה כללית וככה זה הסתיים. האמת שאני בשלבי עיכול היה קשוח אני עדיין בסוג של שוק, תבואו מוכנות להכל! וזכיתי בבעל שטיפל בי לאורך כל זה בצורה כזאת מסורה מאכילה את ים בוכה מאושר שזכיתי להיות אמא ועוד לדבר המושלם הזה וכותבת לכם... רק תאמינו בעצמכן וזהו❤❤❤
הריון ולידההריון ולידה
💬18 תגובות👍12 לייקים