לא הבנתי הגוזלי הזאת חזרה? היא לא ילדה לפני חודש? איך היא שוב בהריון?

רבנו כי הוא קם עם פרצוף כל בוקר וזה קשה לי הוא לא בן אדם של בוקר וזה היה יום מקווה שלי התחיל לצעוק שהוא לא יוצא לשום מקום ( הוא סגר לנו דייט במסדה ) לא דיברנו הלכתי לטבול בכל זאת חזרתי אני רואה אותו משחק בפלסטשין לא יתקלח אחרי כמה זמן אמרתי אני עולה למיטה הוא בא נסיתי ליתקרב הוא לא נגע בי בסוף נרדמתי מלחכות קמתי בלילה אמרתי אולי הוא ירצה ואז אמר לי תחזרי לישון ( לא בקטע רע כאילו דאג לי ) אבל ממש יתבאסתי שהוא לא ניגש בבוקר קמתי ניסיתי ליתקרב אליו לגעת בו אמר שהוא רוצה לישון אמר אתמול רציתי להיות איתך ( הוא לא עשה שום דבר שזה יקרה ולא הראה כוונה ) לא יודעת נמעס לי מזה כל פעם אותו סיפור כאילו אני צריכה כל הזמן לרדוף בא לי גבר שירצה אותי וירצה ולא יוכל לעמוד בפיתוי אני נראת טוב משקיע מאוד בטיפוח אבל כל הזמן רבים וכל הזמן זה נגמר כך ובכללי כל השבועיים שמותר אני מוצאת את עצמי צריכה לבקש וליתחנן להיות איתו ממש פעמים בודדות זה בא ממנו הוא אומר שעייף אבל דיי כמה אפשר זהו פרקתי עם יש לכם טיפים אשמח

פוסט פריקה 😫 רק אני תשושה מהחגים ??? בבית תינוקת בת שנה וחודש, ההורים שלי גרושים אחד במרכז ואחד בדרום וההורים של בעלי גם מהמרכז. מרגישה שיצא לי הלשון בחוץ ללכת לבקר + נסיעות וגם הבת שלי נצמדת אליי כי היא לא רגילה לבקר בבתים אחרים וכולם רוצים לחבק ולנשק אותה, בכי, שנצים מאוחרים ואז שינה מאוחרת של הילדה והרדמות (בבית עוד היא נינוחה אבל אצל הסבים והסבתות זה פשוט סיוט אני עובדת כפולללללללל) ואז גם לשמוע שהיא מפונקת או שתכניסי אותה למעון זה ירגיל אותה וכל ההטפות האלה ואין לי כוח לזההההההההההההה. אההה וגם כשאנחנו בבית יש מלא בלאגן עם הצעצועים וכלים וכביסות וקשה לי להתכופף כבר. גם החגים יצאו שהם באמצע שבוע כזה אז זה חג במקום אחר ואז לחזור שישי שבת שזה לבשל וניקיונות ואז עוד פעם חג ואז שישי שבת. ובין לבין צריך לנצל את החופש לאטרקציות בחוץ כי אי אפשר להיות בבית כל הזמן. היום ערב חג ואנחנו נוסעים שוב ובא לי לבטל מרגישה שאני לא נחהההההההה, פשוט לא בא לי לשמוע אף אחד, לא אחים לא הורים לא דודים לא סבתות שום דבר בא לי את המיטה והכרית הריון שלי וזהו היום קמתי ממורמרת 😒