מכה בבטן אז... פתחתי על עצמי העוצמה את הדלת והידית נכנסה לי בבטן...אחרי שעתיים שלוש נסענו למוקד של הקופה ליתר בטחון למרות שטפו טפו הכל הרגיש בסדר. במוקד הכל היה תקין אבל הפנו אותנו למיון בגלל הנוהל... עכשיו אנחנו במיון, הכל נראה תקין אבל מסתבר שהנוהל בבי"ח הוא השגחה של 24 שעות (ולא 6 כמו שאמרו לנו במוקד שזה הנוהל)...מרגיש ממש מיותר.. מה הייתן עושות? שוקלים ללכת הביתה ופשוט ללכת בבוקר שוב למוקד לבדיקה

שאלה חשובה לגבי גלולות אתמול התחלתי חפיסה חדשה ופתאום לא בא לי יותר גלולות, האם אני יכולה להפסיק ? אם כן.. זה יעשה לי דימומים ? למרות שלקחתי יום אחד ? עד שהתנקתי

קרה למישהי שהעובר האט את הגדילה ורצו ליילד בלי סימני לידה? אני באשפוז מאתמול ולמרות הבלון אין פתיחה או צירים. רוצים לתת לי פיטוצין ואני מפחדת שזה סתם יתחיל סרט ארוך כי הגוף לא מוכן. מה הייתן עושות?

במות צריכה ייעוץ..39+1 היום הייתי בביקורת כבר מיום רביעי שבדקתי לאחרונה אני על 2.5 פתיחה הרופאה רצתה שאני יבוא שוב לביקורת ב40+1 ואם לא אז לקבוע לי זירוז ליום ראשון שאחרי ב28 בחג אני לא חיה בארץ אז אמרתי לה שזה סופש של חג ואני מעדיפה לפני והיא אמרה שנוותר על הביקורת והיא תקבע לי זירוז ליום רביעי במשוער שלי מה דעתכן?בעלי נלחץ אומר לי למה צריך זירוזים וזה עדיף שתלדי טבעי מתי שצריך לקרות יקרה כאילו זה לא טוב שביקשתי להקדים?בכל מקרה הייתה עושה לי זירוז כמה ימים אחרי אם לא ברביעי אז בראשון אבל באסה שזה יהיה בחג מה אתן הייתן ממליצות לי לעשות??יש סיכוי שעם פתיחה כזאת אני עוד אלד לפני רביעיי או שהסיכויים טובים לזירוז?

פוסט לא קשור, אבל אין לי עם מי להתייעץ - איך לוותר על ידידות של יותר מ20 שנה? יש לי ידיד ממש טוב, הכרנו בגן טרום חובה ומאז אנחנו חברים טובים, ממש ״הכי טובים״ בהגדרה. בשנה האחרונה אני מרגישה שהוא הפסיק להכיל אותי. כשהוא מתקשר הוא רק מדבר על עצמו ולא מתעניין בי וכשאני מספרת לו משהו או מחפשת עצה לרוב אני נענית בתשובות קצרות והשיחה חוזרת אליו. זה הגיע למצב שאני ממש מתבאסת לראות את השם שלו על הצג של הטלפון כי אני יודעת שהוא רק ידבר על עצמו ואני מרגישה שאני עונה כי אני חייבת. זה משהו שהתחיל רק בשנה האחרונה ואני לא יודעת אם זאת תקופה כזאת או שהוא פשוט השתנה. אני מצד אחד לא נהנית יותר להיות בחברתו ומצד שני קשה לי לוותר על קשר כזה ארוך עם בנאדם שאני בסוף אוהבת… אבל אני מרגישה שהשיחות טלפון האלה (שעה+ כל יום) מתישות אותי ואין לי עניין בהן. לדוגמה הוא נזכר רק לשאול אותי לפני שבועיים אם אני כבר יודעת אם יש לי בן או בת (אני בשבוע 29). או כשהיה את המבצע בעזה הוא ידע שבעלי במילואים ואני לבד והוא לא שאל אותי אפילו פעם אחת אם אני בסדר ומסתדרת. אבל ממש קשה לי להגיע להחלטה כזאת שלא מתאים לי הקשר הזה כי אני מרגישה שהוא תופס חלק גדול בחיים שלי… מה אתן חושבות?

מכינה את החדר ❤️ כל כך מתרגשת